הן חדשות מזויפות שמופצות במכוון מתוך אינטרס ולצורך יצירת רווח. זה יכול להיות רווח כלכלי, פוליטי, עסקי, חברתי או תדמיתי. פעמים רבות הן זוכות לשיתופים, צפיות ואזכורים רבים בהרבה מאשר ידיעות מאומתות, שלרוב יהיו פחות סנסציוניות (מרעישות). בעידן התרבות הדיגיטלי, היקפי הידיעות המזויפות הולכים וגדלים. הסכנה - השיתוף ברשתות החברתיות מאפשר לידיעות שקריות להתפשט ולהפוך לוויראליות בקצב בלתי ניתן לריסון וללא יכולת לבחון את אמיתות המידע. 

מדובר בחרדה חברתית בה האדם חושש להפסיד חוויות שלדעתו מתרחשות באותו הזמן ברשתות החברתיות. יש דאגה כפייתית להחמיץ (להפסיד / לפספס) הזדמנויות, אינטראקציות חברתיות או אירועים אחרים. זה סוג של תלות פסיכולוגית באינטרנט. 

צריכת מידע מרשתות חברתיות ומרשת האינטרנט משנה את יחסי הכוח שבין כלי תקשורת ממוסדים לכלי תקשורת לא ממוסדים. בלוגרים עצמאיים, מבקרי מסעדות/קולנוע/אופנה מטעם עצמם, בשלנים;

שפתחו בלוג/אתר ועוד כל אלה מציפים את התקשורת הדיגיטלית במידע שלעיתים גובר בכוחו על

המידע שמופץ בתקשורת הממוסדת (טלוויזיה, רדיו, עיתונים, ספרים). אלה נקראים "אושיות רשת".

 "אושיות רשת":  אנשים שיש להם נוכחות דומיננטית ברשתות החברתיות: מספר רב של עוקבים, של משתפים, מגיבים וכו' זה מושג חדש שהתפתח עם התפשטות התרבות הדיגיטלית וחדירת הרשתות החברתיות לתקשורת היומיומית. תופעה זו מחליפה את מושג "מנהיגי דעה" של התקשורת המסורתית. הם מגיעים מתחומי הבידורת האופנה, חלקם זמרים/אמנים מפורסמים, אבל לעיתים הכוח שלהם נגזר אך ורק מהיותם בעלי חשבונות ברשתות החברתיות עם מספר רב של עוקבים. לאנשים אלו כוח רב בעיצוב דעת הקהל בתחומים שונים (ובעזרת שיתופי פעולה כלכליים עם גופים מסחריים).

✔ מצד אחד, יצרני התוכן החדשים נראים יותר אמינים, הם דומים לקהל ולא חלק מהתקשורת הממוסדת.

✔ מצד שני, אין בקרה: אין עורכים, אין אחראים, איש לא בודק את התוכן, האם זה אמין והקהל

נדרש לבדוק בעצמו ולהחליט בעצמו מי אמין ורציני ומי פחות.

 נהוג לכנות את כלי התקשורת שפעלו לפני העידן הדיגיטלי כאמצעי מדיה מסורתיים (למרות שגם הם עברו שינויים משמעותיים בעידן הדיגיטלי, ואף הם עושים שימוש ביתרונות של המדיה החדשים). הכוונה לספרים מודפסים, טלוויזיה, עיתונות מודפסת ורדיו. 

הכוונה לשלל אמצעי התקשורת שהופיעו עם כניסת האינטרנט כך שאופני העברת המידע והשימוש בו השתנו באופן דרמטי. המידע הוא קובץ דיגיטאלי ללא ממשות פיזית, מתעדכן כל הזמן וזמין לרוב ללא תשלום. המוען לא חייב להיות גוף גדול, והעלות נמוכה יחסית לתקשורת מסורתית. בעקבות עליית אמצעי תקשורת אלו, צמחה עיתונות מקוונת שכבר אינה תלויה בהדפסה ובמחזור החדשות הישן, אלא היא מתעדכנת כל הזמן; וכן צמחו רשתות חברתיות מקוונות, שאף הן משמשות להעברת מידע מיידית. בסביבת מדיה זו, קל יותר גם לאלו שאינם עיתונאיים מקצועיים להעביר ולהפיץ מידע ולזכות לחשיפה.