המאמר עוסק בהפצת תחזיות ושמועות כוזבות ברשתות החברתיות על ידי אנשים המתחזים ל"מומחים", כמו מתקשרים ונומרולוגים, במיוחד בתקופה של המלחמה. הם טוענים שהם מקבלים "מסרים" על חזרתם של החטופים או התפתחות המלחמה, ומספקים תחזיות לא מבוססות. תופעה זו תורמת להפצת פייק ניוז ויוצרת בלבול, דבר שעלול לסכן את הביטחון הלאומי. המאמר מציין גם מקרה של משפיען שהפיץ שמועות כוזבות ונעצר בעקבות כך.
המחקר בחן את השפעת המלחמה על גלישת בני נוער ברשתות החברתיות בישראל. נמצא שכמחצית מהנערים נחשפו לתכנים קשים ולניסיונות שכנוע בדעות קיצוניות, ורבים חוו גם בריונות ושנאה. חלקם דיווחו על חרדה ובדידות כתוצאה מהגלישה הממושכת.עם זאת, בני נוער השתמשו ברשתות גם לחיוב: חיפוש מידע, תמיכה רגשית, ועשייה חברתית כמו התנדבות. החוקרים מציינים שהורים נוטים להמעיט בהבנת החשיפה לסכנות ובאסטרטגיות ההתמודדות של ילדיהם. משרד החינוך משתמש בממצאים כדי לשפר את ההדרכה והמדיניות לשימוש מיטיב ברשתות.
המאמר עוסק בהשפעת הרשתות החברתיות על צריכת החדשות של צעירים, תוך הצגת בעיות כמו הפצת פייק ניוז (חדשות כוזבות). צעירים מבלים הרבה זמן ברשתות החברתיות ומעדיפים לקבל חדשות שם, במקום לצפות במהדורת חדשות. זה גורם להם להיתקל בהרבה מידע לא נכון, לפעמים כדי לשרת אינטרסים מסוימים או פשוט בשביל למשוך תשומת לב. הבעיה העיקרית היא שהפלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר לא מסירות תוכן כוזב באופן מוחלט, אלא מצמצמות את הפצתן או מציינות אזהרות. היעדר רגולציה במדינות כמו ישראל מאפשרת להפיץ מידע שקרי ללא אכיפה ממשית, וזה מוביל למריבות ולפגיעה בשיח הציבורי. הרשתות לא מצליחות לפתור את הבעיה באופן יסודי, כיוון שהן מתמודדות עם השאלה מיהו המוסד שצריך לקבוע מה נכון ומה לא.
המאמר עוסק בהתמכרות של בני נוער לרשתות החברתיות והשפעתה עליהם. מאז היווסדה של פייסבוק ב-2004, הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הנוער. הרשתות מאפשרות לבני הנוער להציג את עצמם בצורה מעוצבת ולחוות תחושת חשיבות דרך לייקים ועוקבים. הרשתות מספקות תחושת שייכות, אך גם מעוותות את האמיתות, מה שמוביל להתמכרות.ההתמכרות נגרמת מכך שהרשתות מספקות עונג מיידי, אולם ככל שמשתמשים יותר, התחושה פוחתת, ולכן בני הנוער מגדילים את השימוש. זה יוצר חוסר איזון בחיים שלהם, כשהם מבלים יותר זמן בטלפון, מזניחים לימודים ופעילויות אחרות.הבעיה העמוקות יותר היא הצורך להיראות חשובים ומוערכים, מה שמוביל להתנהגויות מסוכנות ברשתות כמו חשיפה לא ראויה או אלימות. ההתמכרות לא רק לפלטפורמות אלא גם למידע שקרי מהווה סיכון נוסף, שכן בני נוער עלולים לחשוב שמידע לא מקצועי ברשת הוא אמיתי ומועיל. כדי להתמודד עם זה, חשוב שההורים יהיו מעורבים בעולמם הדיגיטלי של ילדיהם, יגבלו את זמן השימוש, וילמדו אותם לא להיגרר אחרי לחץ חברתי ברשתות, להבין את החלקיות של מה שהם רואים ולחנך אותם לקבל החלטות עצמאיות.
המאמר מציג תוצאות סקר שנערך בקרב בני נוער בישראל על חשיפתם לתכנים קשים ופוגעניים ברשתות החברתיות במהלך מלחמת "חרבות ברזל". כ-63% מהנערים דיווחו כי נחשפו לתכנים כמו תמונות, סרטונים ושיחות הקשורים למלחמה, ו-61% חוו תחושות קשות בגלל החשיפה. בנוסף, 61% נחשפו לפייק ניוז ו-57% לשיח לאומני או אנטישמי ברשתות החברתיות ובמשחקי רשת.הסקר גם מציין כי חלק מהנערים שיתפו תכנים קשים, ו-23% דיווחו על פגיעות ברשת, בעיקר אלימות מילולית. 61% מבני הנוער גולשים יותר מ-4 שעות ביום, ו-37% משתמשים ברשתות אנונימיות.השר לביטחון לאומי והמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת פועלים להעלות את המודעות לסכנות ברשת, במיוחד בעת חירום. הם ממליצים להורים לדבר עם ילדיהם על החשיפה לתכנים קשים, לעודד דיווח על פגיעות ולספק כלים למניעת נזק ברשת.
המושגים שבחרתי(פייק ניוז,"fomo", צמיחה של קובעי טעם ומנהיגי דעה חדשים,תקשורת מסורתית וניו מדיה) באים לידי ביטוי במאמרים כך שהמאמרים עוסקים בנושאים שקושרים למושגים שבחרתי למשל במאמר שלוש מדברים על הפצת "פייק ניוז" דרך רשתות חברתיות" המאמר עוסק בהשפעת הרשתות החברתיות על צריכת החדשות של צעירים, תוך הצגת בעיות כמו הפצת פייק ניוז (חדשות כוזבות). צעירים מבלים הרבה זמן ברשתות החברתיות ומעדיפים לקבל חדשות שם, במקום לצפות במהדורת חדשות. זה גורם להם להיתקל בהרבה מידע לא נכון, לפעמים כדי לשרת אינטרסים מסוימים או פשוט בשביל למשוך תשומת לב".
המושג "fomo" בא לידי ביטוי במאמר הרביעי בכך שהמאמר מדבר על התמכורתם של בני נוער לרשתות חברתיות ועם זאת בא לידי ביטוי המושג מכיוון שעם ההתמכרות של בני נוער לרשתות בא גם ה"פומו" שגורם לבני נוער להרגיש שהם מפספסים משהו חשוב וההתמכרות נהיית בעיה יותר רצינית בקרב בני נוער.
המושג צמיחה של קובעי טעם ומנהיגי דעה חדשים בא לידי ביטוי במאמר הראשון בכך שהוא מציג את הנושא של משפיענים, במאמר הראשון אבל מדברים על הצד הרע של המושג מכיוון שמדובר בהפצת פייז ניוז ופגיעה באזרחים תמימים שמאמינים בדברים השגויים של המשפיענים.
על פי המאמרים, בני נוער צורכים לרוב את החדשות בעזרת ניו מדיה ולא דרך מדיה מסורתית מכיוון שהדור של בני נוער בימינו נולד בעולם הדיגיטלי שנמצא איתם 7\24 ופה באים לידי ביטוי שתי המושגים "ניו מדיה" ו-"מדיה מסורתית".