גלובליזציה - תהליך שבאמצעותו מתקיים מעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה ללא קושי. הגלובליזציה חוצה את גבולות מדינת הלאום.
עיתונאי שומר סף - העיתונאים הם "שומרי הסף", שמחליטים מתוך שלל האירועים והנושאים שהתרחשו, מה יעבור את הסף ויכנס לסיקור החדשותי. הדימוי הוא ש"בחוץ", בעולם, יש הרבה מאוד אנשים ואירועים והעיתונאים עומדים בכניסה ומחליטים מה יכנס לחדשות ומה ישאר בחוץ.
עיתונאי פרקליט - עפ"י תפיסה זו, עיתונאי כזה מציע לצופים מידע אובייקטיבי ומניח שקהל הצופים מורכב מאנשים רציונאליים (שכליים) שמסוגלים להסיק מסקנות מתוך עובדות.
הבניית המציאות - העובדה שלמרות שלא היינו במקום כלשהו, יש לנו תמונות בראש ואנחנו יודעים איך זה נראה – למרות שלא ראינו את זה בעינינו. המציאות הסמלית מציגה לנו את המציאות ובכך אנו מפתחים את המציאות הסובייקטיבית שלנו.
תרבות דיגיטלית - זרם תרבותי המתקיים במרחב הממוחשב. עם התרחבות השימוש ברשת האינטרנט, חלק ניכר מהתרבות הדיגיטלית מתרחש באינטרנט, אך לתרבות הדיגיטלית היה קיום לא מבוטל גם קודם ליצירתו, והיא ממשיכה להתקיים גם מחוץ לרשת.
סדר יום מתאר את הנושאים המרכזיים שמעסיקים את הציבור, התקשורת והמערכת הפוליטית. הוא מתחלק לשלושה סוגים עיקריים – תקשורתי, חברתי ופוליטי – המשפיעים זה על זה בקביעת סדר העדיפויות הציבורי.
סדר יום פוליטי – עוסק בנושאים שהממשלה, הכנסת ומפלגות פוליטיות מקדמות, כמו חקיקה, מדיניות ציבורית ויחסי חוץ.
סדר יום חברתי – כולל סוגיות שמעסיקות קבוצות בחברה, כמו צדק חברתי, זכויות אדם ואיכות הסביבה, ולעיתים מפעיל לחץ לשינוי מדיניות.
סדר יום תקשורתי – נקבע על ידי כלי התקשורת, המשפיעים על דעת הקהל והפוליטיקאים באמצעות סיקור נושאים מסוימים והבלטתם.
שלושת הסדרים קשורים זה לזה ומשפיעים הדדית על קביעת סדרי העדיפויות הציבוריים.
המושגים שכתבתי למעלה מתקשרים למאמרים בכך שבכל אחד מהם מדברים על חלק מהמשוגים או על כולם.
במאמר "המאבק בין ישראל לארגוני הטרור הפלסטיני" מדובר על הגלובליזציה, על העברת מידע בין ארגונים שונים מרחבי העולם, על הבניית מציאות, זה בא לידי ביטוי בכך שהאנשים בעולם מקבלים את המידע הלא הכי אמין שיש, ולפי מה שהם מקבלים מאתרי החדשות הם מאמינים.
בנוסף גם מדובר על תרבות דיגיטלית וסדר יום, וזה בא לידי ביטוי בכך שלכל אתר חדשות יש את הדרך הגשה שלו, ומה הוא בוחר להעלות על הפרק ומתי, והדרך שאנשים מתנהגים בערוצים הדיגיטליים והמידע שהם מקבלים מהחדשות שהם רואים היא ההגדרה של תרבות דיגיטלית.
במאמר "חד צדדי: כך בתקשורת הזרה מעבירים ידיעות שקריות על ישראל" מדובר על הבניית מציאות, והיא באה לידי ביטוי בכך שהערוצי חדשות השונים מעבירים מידע שקרי על צה"ל וגורמים לאנשים לחשוב דברים שהם לא בהכרח נכונים ו"מבנים להם את המציאות". מדובר גם על עיתונאי שומר סף, שבא לידי ביטוי בכך שהעיתונאים שמפיצים את המידע השקרי הם בוחרים להכניס את המידע לשידור שלהם. בנוסף גם מדובר על עיתונאי פרקליט שבעצם הוא העיתונאי שרשם את המאמר שרושם את העובדות כמו שהן ונותן לקורא להבין מהן את הדברים.
בכלל המאמרים ישנם גם עיתונאים פרקליטים, שבאים לתת את העובדות ולתת לנו לעשות את ה"אחד פלוס אחד".
ישנם גם עיתונאים שומרי סף, שבאים להחליט מה יכנס למאמר ומה לא, כלומר, מקבלים את כל המידע ומכניסים לתוכו את מה שהם חושבים לנכון.
כלל המאמרים נשענים על המושג סדר יום מכיוון שהמלחמה הנתונה כרגע נחשבת אחד האירועים הגדולים בזמן הזה והתקשורת לוקחת את כל "המיץ" מהנושא ומכניסה אותו איפה שרק אפשר ולסקר אותו איפה שרק אפשר ובכך מכניסה אותו לסדר היום ומשפיעה ומעצבת את הדעה שלנו עליו לפי האינטרסים של אותו הערוץ.