המאבק בין ישראל לארגוני הטרור הפלסטיני - בתקופת האינתיפאדה השנייה הצליחה ישראל להעביר את מסריה בעיתונות הזרה בכל הנוגע לטרור וההתמודדות עמו יותר מארגוני הטרור הפלסטיניים. דיווחים על פיגועי התאבדות והתנסות המדינה בה פועלת התקשורת בטרור מקדמים, בין היתר, את העברת המסרים הישראלים. גם המסר של ארגוני הטרור הפלסטיני הוצג בעיתונות הזרה, וזכה לחשיפה רבה יותר בנסיבות שבהן נעשתה פעילות צבאית של ישראל, וכאשר פיגועי התאבדות בוצעו בידי מתאבדת אישה.
מחקרים שעוסקים במסגרות בוחנים בדרך כלל טקסטים תקשורתיים. מחקרים מעטים עוסקים בתהליך בניית המסגרות. המחקר הנוכחי בחן בצורה מקיפה, בעזרת הניתוח האיכותני של המסרים, את בניית המסגרות, ובכך עשוי לסייע לחוקרים להבין טוב יותר את התהליך הזה. מעבר לתרומה התאורטית, המחקר יכול לסייע במתן מענה על שאלות על היכולת של ממשלים להתמודד עם ארגוני טרור במאבק על התקשורת הבין-לאומית. באופן דומה יכולים ממצאי המחקר לסייע לאנשי מקצוע העוסקים בדוברות ובהסברה ברמה הלאומית והבין-לאומית להבין את הסיבות לאופן המסגור השונה של אירועים ושל קונפליקטים בתקשורת הזרה, להכין עצמם טוב יותר להתמודדות עם התקשורת העולמית ובכך לשפר את תדמיתם.
הסכסוכים במאה העשרים ואחת מאופיינים בלוחמה חדשה. מדינות מתמודדות עם שחקנים לא מדינתיים בעלי אופי צבאי, בעיקר ארגוני טרור. בעידן המידע שבו אנו חיים, למסרים המתפרסמים בתקשורת הזרה על סכסוכים יש חשיבות רבה בבניית התדמית של השחקנים שלוקחים חלק בסכסוך, ובעיצוב המדיניות של מדינות זרות כלפי המעורבים בו. לכן לדיפלומטיה הציבורית בעידן של טרור יש חשיבות מכרעת. הבנת הנסיבות המובילות להצלחה בהעברת המסרים בתקשורת הזרה עשויה לסייע בניהול דיפלומטיה ציבורית מוצלחת.
חד צדדי: כך בתקשורת הזרה מעבירים ידיעות שקריות על ישראל- הטקסט מציג ביקורת נרחבת על התנהלות התקשורת הבינלאומית והאופן שבו היא מסקרת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא מדגיש כי חלק מהעיתונאים, במיוחד אלו הפועלים בעזה וביהודה ושומרון, עוסקים בהכוונה מכוונת ליצירת סצנות דרמטיות, כולל הנחיית צעירים להתחזות לפצועים והרוגים, מה שמתואר כהפקת "תיאטרון" שנועד להשפיע על דעת הקהל.
ערוץ אל-ג'זירה מוזכר כגורם מרכזי בהפצת מידע ובקביעת הנרטיב התקשורתי על המתרחש בעזה ובאיו"ש, והשפעתו מורגשת לא רק בקרב קהלים מקומיים אלא גם בקרב עיתונאים מערביים, שאימצו את הנרטיב הפלסטיני המועבר דרך הדיווחים. נטען שעורכים בתקשורת המערבית באירופה ובארה"ב, כולל עורכים יהודים, מתיישרים עם הדיווחים שמקורם בעיתונאים ממדינות כמו טורקיה, קטאר ומצרים, ובכך תורמים להפצת נרטיב חד-צדדי ולא אוהד כלפי ישראל.
מובאת דוגמה של צוות אל-ג'זירה שניסה להיכנס לקיבוץ בארי, שעדיין הוגדר כשטח צבאי סגור, אך צה"ל מנע את כניסתם. הדוגמה משמשת כאמצעי לביקורת על ניסיונות כלי התקשורת לסקר גם באזורים האסורים לכניסה.
התייחסות נרחבת מוקדשת גם לביקורת על כלי תקשורת מערביים, בהם CNN, SKY ו-BBC, אשר דיווחיהם מתוארים כחד-צדדיים ומושפעים מעיתונאים עם אג'נדות מסוימות, מה שמוביל לעיוות התמונה האובייקטיבית. בסיכומו של דבר, הטקסט מדגיש כיצד, לדעת הכותב, התקשורת הבינלאומית מציגה תמונה מעוותת ומוטה של הסכסוך, תוך שימוש בכלים תעמולתיים שמקדמים נרטיבים פלסטיניים ופוגעים בדימוי של ישראל בזירה העולמית.
מבט מל"מ - עמוד 4: פרופ' אסא כשר - עוסק באתגרים המוסריים והאתיים בלחימה מתמשכת, במיוחד בהקשר של מבצע "חומת ברזל". כשר מדגיש את הצורך להימנע מהמשכיות לחימה משיקולים זרים, פוליטיים או אישיים, ומדגיש את החשיבות של שמירה על עקרונות מוסריים במדינה דמוקרטית במהלך עימותים צבאיים.
המאמר מתמקד בהיבטים הבאים:
כשר מזהיר מפני מצב שבו לחימה נמשכת לא מתוך צורך ביטחוני אמיתי, אלא בשל שיקולים פוליטיים או אישיים. הוא מדגיש כי במדינה דמוקרטית, יש להקפיד שהחלטות על המשך לחימה יתקבלו משיקולים ענייניים בלבד, תוך התחשבות בערכים מוסריים ואתיים.
המאמר מדגיש את החשיבות של שמירה על עקרונות מוסריים במהלך עימותים צבאיים. כשר טוען כי על אף הלחצים והאתגרים שבמצבי לחימה, יש להקפיד על התנהלות אתית, המבדילה בין לוחמים לאזרחים ומונעת פגיעה בלתי מוצדקת.
בהתייחס למבצע "חומת ברזל", כשר מציין את הצורך בבחינה מתמדת של הפעולות הצבאיות, כדי לוודא שהן עומדות בסטנדרטים המוסריים המצופים ממדינה דמוקרטית. הוא מדגיש את האחריות המוטלת על מקבלי ההחלטות להבטיח שהלחימה מתנהלת בהתאם לעקרונות אלו. בסיכום, המאמר בעמוד 4 מדגיש את הצורך בשמירה על מוסר ואתיקה בלחימה, במיוחד במדינה דמוקרטית, ומזהיר מפני המשכיות לחימה משיקולים שאינם ענייניים. כשר קורא להקפיד על עקרונות אלו כדי לשמור על הלגיטימציה והצדק בפעולות הצבאיות.