מושג 1: תפקידי התקשורת: לפי הגישה המבנית תפקודית, לתקשורת יש חמישה תפקידים מרכזיים. הבנת תפקידים אלו יוכלו לשמש אותנו בהמשך הלימוד לבחון כיצד מתפקדת התקשורת במצבים שונים ואילו תפקידים היא ממלאת במצבים שונים. תפקידי התקשורת הם:
סיקור הסביבה –להעביר דיווח /מידע על מה שקורה בארץ ובעולם.
תיאום (פרשנות) – לפרש ולהסביר את המידע/דיווח. השלכות, מסקנות, הסברים...
המשכיות (תרבות) - לחנך את הציבור ולהעביר את המורשת התרבותית בין הדורות (תוכניות מורשת, היסטוריה, דוקו, טקסים ממלכתיים וכד').
בידור- לבדר את הציבור כאמצעי לאסקפיזם (בריחה מהמציאות) ולהפגת מתחים. הן ברמת הפרט והן ברמה החברתית.
גיוס - לטפח ערכים לאומיים וסולידאריות (לכידות) חברתית, בין השאר לגיוס בשעות חרום כמו אסונות או מלחמה. בנוסף, גיוס לשם רווחים כלכליים – הפרסומות.
מושג 2: תיאוריית סדר יום: מתוך מחקרים התברר, כי נושאים שהתקשורת דנה בהם ומפרסמת מידע רב עליהם, נחשבים בעיני הציבור כחשובים יותר מאשר נושאים בהם התקשורת אינה מתעסקת. הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא זה או אחר מתוך הדגשים באמצעי התקשורת כדוגמת: 1. בחירה של נושאים מסוימים והתעלמות מנושאים אחרים – ובכך קובעים מה חשוב יותר ומה פחות. 2. הבלטה של נושאים מסוימים וסימון הנושאים החשובים שעל סדר היום באמצעות מיקום הידיעה בעיתון או במשדר 3. מסגור - הזווית שדרכה יוצג ויועבר הסיפור.
מושג 3: ניו ז'ורנליזם (העיתונות החדשה): הניו ז'ורנליזם הינו מונח המבטא סגנון עיתונאי שנולד כתוצאה מביקורת על העיתונות האובייקטיבית. שאינה משקפת את המציאות כי לא ניתן לשקף את המציאות. זוהי כתיבה עיתונאית סובייקטיבית ואישית שאינה מפרידה בין דעות לידיעות (עובדות), ומושתתת בעיקר על הסיפור האנושי. המאפיינים המרכזיים לעיתונות החדשה:
א. נקיטת עמדה או יחס מצד הכותב כלפי נושא הכתבה או הנשוא שלה.
ב. שימוש בסגנונות כתיבה סיפוריים.
מושג 4: מיסגור: המונח 'מִסגוּר' (Framing) מתייחס לדרך הצגת העובדות בתקשורת וההשפעה שיש לכך עלינו. כלומר, המסגור, שמשולב תוך הֶקשֶר, משפיע על הבניית (תפיסת) המציאות של הנמענים.
לכל כתב, עורך ועיתון יש תפיסת עולם, ערכים, ידע קודם ורקע תרבותי המשפיעים על דרך העברת המידע. לכל סיפור יש כמה זוויות ראייה, כמה אפשרויות מיון, ניתוח או דגש. בחירה בזווית ראייה אחת פירושה בחירה במסגרת מסוימת שדרכה מדווח העיתונאי. הכלים המקצועיים בעזרתם נקבע המִסגוּר (השימוש בטכניקות אלו עוזרות לעורך הכתבה ל"מסגר" את אופי הכתבה ולצופה ברור יותר מהו הסיפור המועבר בכתבה).
כותרת ופרשנות – כותרת המושכת את תשומת לב הקורא. כותרת אינפורמטיבית או כותרת רגשית.
תמונה (במידה ויש תמונה) – בחירת התמונה יכולה לעורר אצל הצופה תחושות כמו: הזדהות, כעס, פחד עצב ובכך משפיעה על דעתו של הצופה.
צבעים – העורך חושב על הצבע של הכותרת, ומסגרת התמונה. צבע אדום מבטא כעס וחומרה, צבע שחור מבטא אבל (מוות), צבע וורוד בדרך כלל עוטף ידיעות "קלילות" כמו רכילות ותרבות.
מוזיקה – בכתבות טלוויזיה בחירת המוזיקה גם מנחה את הצופים לדעת מה עליהם לחשוב. מוזיקה דרמטית- תכניס מתח לצופה, ומוזיקה קלילה תיתן גוון קליל לכתבה.
מושג 5: תקשורת המונים: תקשורת פומבית המתאפיינת בגישה מהירה ובו-זמנית לקהל רחב, הטרוגני ואנונימי. ארגוני תקשורת מורכבים הכפופים לאילוצים ארגוניים, הם המוען של תקשורת ההמונים. הפקת המסר כרוכה בעלות כספית. התקשורת מתקיימת בעזרת טכנולוגיה מתקדמת - קריאת עיתון, האזנה לרדיו, צפייה בטלוויזיה, צפייה בסרט קולנוע, גלישה באינטרנט וכד'.