מאמרים

תפקיד התקשורת בכללי: 

לתקשורת יש הרבה תפקידים, רובם ואפילו כמעט כולם חשובים מאוד, תפקידיה של התקשורת הולכים ומתגברים חשובים יותר ויותר עם הזמן.

התקשורת מספקת תמונה מסויימת לציבור, התקשורת מקשרת את הציבור שיושב בבית אל מה שקורה בחברה הציבורית הכוללת ודואגת לבדר ולשדר גם תרבות מסוימת כלפי הציבור.

התקשורת משקפת לציבור תמונה מסויימת, היא משקפת תמונה ממוינת ומעוצבת בהתאם לדעה הרווחת של הציבור,[הדעה הנורמטיבית והמקובלת].
https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2020/08/memo200_e-171-181.pdf

תפקיד התקשורת בזמן מלחמה:
התקשורת בזמן מלחמה מחדדת את התפקיד העיקרי של התקשורת "לשקף את המציאות" או יותר נכון לשקף את האמת המציאותית. לשמור על זיהום השיח הציבורי מפני שקרים ו"פייק ניוז" ולמצוא את המזהמים ולהוציא אותם.

התקשורת בזמן מלחמה בעצם מסננת וממיינת בקפידה רבה יותר את המידע ואת המציאות שהיא משקפת ומראה לציבור. 

התקשורת בזמן מלחמה בעלת תפקיד רב וחשוב "להגן על הדמוקרטיה", התקשורת מראה מחלוקות פוליטיות וחברתיות קשות בין הציבור, שואלת שאלות קשות ומבקרת את השלטון ומצד שני לגבש ולאחד את הציבור בזמן קשה שכזה [זמן מלחמה].

התקשורת בזמן מלחמה בעלת תפקידים רבים המנוגדים זה לזה, הניגודיות יוצרת דילמה על תפקידה של התקשורת בזמן המלחמה.

https://ha-migdalor.co.il/lessons/role-of-press-during-war/

תפקיד התקשורת בזמן מלחמת חרבות ברזל:

לתקשורת יש תפקידים רבים ומגוונים, בזמן מלחמה התקשורת מתמצתת את תפקידה ובעיקר מנסה לאחד את העם ופחות לבקר את השלטון וליצור פילוג, ובמיוחד במלחמת "חרבות ברזל". מלחמת "חרבות ברזל" היא אחד מהמשברים הגדולים הטראומטיים ביותר שמדינת ישראל חוותה מאז הקמתה, ולפיכך גם תפקיד התקשורת שינה עימו את תפקידו כגודל המשבר, הוא הפך למגבש ומאחד מתמיד.

תפקיד נוסף שהתעצם מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" הוא המלחמה הסברתית שהתקשורת מבצעת על מנת לייצג את הצד הישראלי כלפי העולם, אל מול השנאה העולמית כלפי מדינת ישראל.

https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/press/

המושגים "תקשורת המונים", "מיסגור" ו"סדר יום" באים לידי ביטוי במאמר 1 המדבר על תפקיד התקשורת בכללי, בכך שכתוב "נוכחותה ההולכת וגוברת של תקשורת ההמונים בזירה הציבורית והפוליטית והיותה הספקית הראשית של מידע לציבור הקנו לה חשיבות רבה בסדר החברתי. במשך השנים נוסחו תפיסות שונות לבחינת מקומה של התקשורת בחברה. לפי אחת התפיסות, התקשורת מארגנת וממיינת עבור נמעניה את הידע החברתי ואת עולם הדימויים החברתיים לגבי המציאות. היא עושה זאת באופן סלקטיבי ובכפוף לסולם הערכים והנורמות השליטות בחברה. בדרך זו היא קובעת גם מה יישאר מחוץ לתמונה ויוקע כחריג. התקשורת נוטלת חלק מרכזי בקיבוע של דימויים ובעיצוב האירועים, והיא משמשת זירה של משא ומתן פרשני למשמעותם וליצירת השקפת עולם" 

בקטע מדובר על תפקידה ונוכחותה ההולכים והגוברים של התקשורת המונים ולפיכך "תקשורת המונים" באה לידי ביטוי.

בקטע מדובר על כך שהתקשורת ממיינת ומארגת עבור נמעניה את הידע אשר אותו היא רוצה להעביר ובכך ניתן לזהות את המושג "סדר יום".

בקטע מדובר על כך שהתקשורת קובעת דימויים לגבי המציאות ולכן "מיסגור" בא לידי ביטוי.

המושג "תפקידי התקשורת" בא לידי ביטוי במאמר 2 המדבר על תפקיד התקשורת בזמן מלחמה, בכך שכתוב "התפקיד של התקשורת הוא להיות על משמר האמת. התקשורת חייבת להיות מגויסת למען האמת. צריך להיפרד, לשם כך, מהתפיסה הפוסט-מודרנית שאין אמת, והכל זה זוויות ראייה סובייקטיביות שדרכן אנחנו רואים את העולם. בוודאי שיש אמת כשמדובר בעובדות פרטיקולריות. תפקיד נוסף של התקשורת הוא להיות שומר סף נגד הזיהום של השיח הציבורי. צריך לחשוף את המזהמים ולהוקיע אותם. אסור להשלים עם הסגת הנורמות התרבותיות שלנו עד לשפל המדרגה."

בקטע מדובר על תפקידה של התקשורת ועל שני תפקידיו שבאים לידי ביטוי במיוחד בזמן מלחמה בכך שסיקור הסביבה מתנגש עם הערכים הלאומיים, בכך שבזמן מלחמה התקשורת צריכה גם לאחד ולגבש את העם ולעומת זאת מצד שני להראות ולשקף לעם מה קורה בשטח גם את הדברים הטובים וגם את הפחות טובים, ולפיכך ניתן לזהות שהמושג שבא לידי ביטוי בקטע הוא "תפקידי התקשורת".

המושג "ניו ז'ורנליזם (העיתונות החדשה)" בא לידי ביטוי במאמר 3 המדבר על תפקיד התקשורת בזמן מלחמת "חרבות ברזל", בכך שכתוב "המעורבות הרגשית של העיתונאית בעבודתה גברה והיא משפיעה גם על האופן שבו היא מדווחת על האירועים." ולכן ניתן להבין שהמעורבות הרגשית של העיתונאית מתנגש עם תפקידה שהוא סיקור והבאת מידע ועובדות נטו, מראה שילוב של הרגש עם עובדות מה שמדגים לנו את העיתונאות החדשה שלא חוששת לערב רגש ודעות אישיות של העיתונאים עם עובדות.