בעיתון ה"ניו יורק טיימס" פורסמה היום (שישי) כתבה העוסקת בשינויים שהביאה עמה המלחמה בעזה בתחום המגדר בישראל, ובעיקר בצה"ל. הכתבה מתמקדת בנשים הלוחמות שנמצאות בחזית הלחימה, "לראשונה מאז הקמת המדינה", ובהבנה בקרב הציבור והמנהיגות כי הן נחוצות לא פחות מהגברים הלוחמים. עוד הוזכר בכתבה השינוי בהכרה באלמני ואלמנות צה"ל בקרב זוגות חד-מיניים.

כמה חיילות ומפקדות שהתראיינו לכתבה, בהן מפקדת גדוד קרקל אור בן יהודה, סיפרו כי שילוב הנשים הוא תהליך, גם בשביל הלוחמים הגברים והמפקדים הבכירים שמתרגלים להימצאותן בשטח הלחימה. אחת הדוגמאות שהובאה בכתבה היא שבתחילת המלחמה קיבלו הלוחמות חבילות עם מוצרים ובגדים תחתונים לגברים, אך השינוי הגיע וכיום הן מקבלת חבילות המותאמות להן.

סרן עמית בוסי, מפקדת פלוגה שהתראיינה לכתבה, אמרה כי "הגבולות טושטשו". לדבריה, "הצבא צריך אותנו, אז אנחנו כאן". ד"ר עידית שפרן גיטלמן, מנהלת התוכנית לצבא וחברה במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, שהתראיינה גם היא לכתבה אמרה: "כולם משתמשים בביטוי 'הוויכוח נגמר'. כולם ראו מה קרה ב-7 באוקטובר. נשים תורמות לביטחון ולא מפחיתות אותו".

סרן פנינה שכטמן, מפקדת פלוגה בגדוד המעורב ברדלס, סיפרה בריאיון עם העיתון כי פיקדה על חיילים שומרי מצוות. "הכל עניין של כבוד הדדי", אמרה. "בסופו של דבר יש לנו את אותה המשימה".

https://www.kan.org.il/content/kan-news/global/687722/

גל הפיגועים האחרון, שמלווה אותנו כבר כמה חודשים, הזכיר לכולנו שלצד הלוחמים האמיצים יש גם לוחמות, נשים, שנמצאות בחזית ומסכלות פיגועים. מתחילת השנה נפצעו שמונה לוחמות מג"ב באירועי טרור שונים ובשבוע שעבר נפלה בקרב הדר כהן ז"ל, שהתגייסה למג"ב רק חודשיים לפני תקרית הירי. 

הדר ז"ל הספיקה לירות במחבלים לפני שנפלה, ומנעה פיגוע גדול בהרבה. היא הזכירה שהנשים הלוחמות נמצאות במחסומים, בסיורים ממונעים ורגליים, במזרח ירושלים, בחברון ובקו התפר. הלוחמות של מג"ב הוכיחו לנו בגל הפיגועים האחרון שהן טובות לא פחות מהלוחמים, כשמנעו פיגועים והצליחו לעצור מפגעים. שלשום הודיע צה"ל כי לקראת מחזור הגיוס הקרוב הוא צפוי להכפיל את מספר הנשים המשרתות בתפקידי לחימה וכי בכוונתו לפתוח עוד מסלולי לחימה ייעודיים. מג"ב היה החיל הראשון לשלב נשים בתפקידי לחימה כשבשנת 1995 החליט לגייסן לשורותיו ולפתוח בפניהן את כל היחידות - כלבנים, בילוש וגם יחידות קרביות בשטחים. רק לפני שנתיים צבא ארה"ב התחיל לשקול שילוב נשים בתפקידי לחימה. אנחנו השכלנו לעשות זאת כבר לפני שני עשורים.

כמי ששירתה כלוחמת מג"ב אני יכולה לספר על הקושי הפיזי שיש בלסיים טירונות קרבית ולשרת באזורים המסוכנים האלה, אבל יותר מזה, יש לא מעט אומץ והקרבה. בזמן שגברים מתגייסים ליחידות קרביות ונאלצים לעשות את זה ללא זכות בחירה, נשים צריכות להתנדב ולבקש מצה"ל להישלח ליחידה קרבית. קרק"ל, הנדסה קרבית, יחידות חילוץ והצלה, עוקץ או מג"ב, יש לא מעט אופציות לחיילת שמבקשת לשרת בשירות שוויוני וזהה לזה של הגברים. יותר משהלוחמת תורמת לצה"ל, השירות הקרבי תורם ללוחמת. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל מי שהתגייסה להיות לוחמת נשארת לוחמת לכל החיים. מהרגע הראשון של הטירונות, שבו את מבינה שפרצת את הגבולות של מה שחשבת שאת מסוגלת לעשות, סחבת 20 קילומטר במסע כומתה, שרדת שבועיים של אימוני שטח, זחילות וסימנים כחולים בברכיים - זה בדיוק הרגע שבו את מבינה שאת הרבה יותר חזקה ממה שדמיינת.

עד היום, כשאני פוגשת צעירות בתיכון, אני ממליצה להן להתגייס לקרבי. בזמן שהחברות שלהן, שייצאו בכל יום הביתה, יתלוננו על בעיות איזוטריות כמו למה המפקד שיחרר אותן בחמש במקום בארבע, הלוחמות יתמודדו עם בעיות מורכבות בהרבה. כשישתחררו מהצבא, ההתמודדות עם הבעיות הגדולות תיעשה קלה יותר. גל הפיגועים האחרון הוכיח לנו שהנשים הלוחמות הן השכפ"ץ של כולנו. הן באזורי החיכוך, ערניות ומגיבות לא פחות מהר מכל גבר לוחם. אני גאה בצבא שלנו שמאפשר שוויון ביחידות הלוחמות ואני גאה בלוחמות שבוחרות במסלול הלא קל כדי להיות שם בשביל אזרחי ישראל.

www.israelhayom.co.il/opinion/355455