איך מציירים רגשות, ריח, תחושות, אווירה, מחשבה, מוזיקה?
בעולם האמנות קוראים לזה אמנות מופשטת. רבים רואים בזה קישקוש, משהו שכל ילד בן 5 יכול לעשות.
כתמי צבע פשוטים, שירבוטים וקווים חסרי צורה ממשית, נקודות והתזות סתמיות?
לא ממש. יש הרבה תפישה רוחנית פילוסופית מאחורי האמנות המופשטת. צריך ללמוד כדי להבין.
וסילי קנדינסקי, שהיא תאורטיקן וצייר אומנות מופשטת מצא קשר בין מוזיקה לאמנות. הוא גם חשב שלמוזיקה קדימות ועליונות על פני האמנות.
המוזיקה משתמשת באלמנטים מופשטים - צלילים ומספקת למאזין חופש ליצור תגובה רגשית, לדמיין, לתת פרשנות.
זו עשייה נעלה בכך שהיא בעלת "קצה פתוח" ומאפשרת פיתוח נוסף ויוצרת הליך דינאמי, ריגשי, חוויתי אצל המאזין.
המוזיקה בניגוד לספרות, ואמנות איננה משתמשת במושגים איקונים, שמצביעים על אלמנט בצורה תאורית, בעזרת מושגים של שפה וצורה.
מכך נובע כוחה ויופיה.
וסילי קנדינסקי, שהיא תאורטיקן וצייר אומנות מופשטת מצא קשר בין מוזיקה לאמנות. הוא גם חשב שלמוזיקה קדימות ועליונות על פני האמנות. המוזיקה משתמשת באלמנטים מופשטים - צלילים ומספקת למאזין חופש ליצור תגובה רגשית, לדמיין, לתת פרשנות. זו עשייה נעלה בכך שהיא בעלת "קצה פתוח" ומאפשרת פיתוח נוסף ויוצרת הליך דינאמי, ריגשי, חוויתי אצל המאזין. המוזיקה בניגוד לספרות, ואמנות איננה משתמשת במושגים איקונים, שמצביעים על אלמנט בצורה תאורית, בעזרת מושגים של שפה וצורה. מכך נובע כוחה ויופיה.
מוזיקה: קנדינסקי היה קרוב לעולם המוזיקה. הוא ניגן בצ'לו ובפסנתר ואף חיבר יצירות מוזיקליות.
הוא סיפר על חוויה שחווה בזמן שצפה באופרה "לוהנגרין" מאת וגנר. בזמן שהאזין למוזיקה של וגנר
הוא ראה צבעים וצורות מזיכרונות ילדות, והגיע למסקנה שהציור יכול להיות בעל כוח רב כמו
המוזיקה. בדברו על הציור השתמש במושגים מתחום המוזיקה: קומפוזיציה, אימפרוביזציה.
תפיסת הציור של קנדינסקי
קנדינסקי גיבש את תפיסת הציור שלו, כאשר הוא נשען על שני הצירים הללו:
1. האמנות כאמצעי להשגת הרוחניות.
2. יחסי הגומלין בין תחומי האמנות השונים. (כמו מוסיקה ואמנות)
הוא מייחס לצבעים תכונות אנושיות ממש, מקביל את הצבעים לצלילים ואף מתאים לכל צבע כלי נגינה.
כך הכחול-הבהיר מקביל בעיניו לצליליו של חליל, האדום - לצליל של חצוצרה, הכחול-הכהה לצלילי הצ'לו,
וככל שהכחול מעמיק ונעשה כהה יותר הוא דומה יותר לצליליו של קונטרבס.
בתקופה מסויימת ביצירתו, גם את שמות יצירותיו שאב מעולם המוסיקה.
הוא חילק את יצירתו לשלוש קבוצות: אימפרוביזציות, קומפוזיציות ואימפרסיות.
אריסטו כתב כי הצבעים כאמצעים של יופי והרמוניה יכולים להיות קשורים למנגינות מוזיקליות.
"ציור טוב - זה המוזיקה, זה המנגינה (מיכלאנג'לו)
הרבה פעמים אנחנו שומעים על תמונה ש"שרה" על צבעים ש"מרקדים" או על צבעיים "רעשניים" ו"צועקים". הקישור הזה בין יצירת אמנות בציור לבין מוזיקה אינו מקרי, שכן השניים חולקים לא מעט מן המשותף. היסוד הראשון שמקשר בין ציור ומוזיקה הוא היסוד ההרמוני המאפיין את שניהם. גם ציור וגם מוסיקה הם צירוף של כמה יסודות שונים לכדי מכלול שבו הם אמורים לתפקד ביחד בכדי להניב את התוצר הסופי. ובעוד שבציור מדובר בקווים, צבעים וצורות הרי שבאמנות מדובר על צלילים שונים. יסוד משותף נוסף של ציור ומוזיקה ובייחוד צבע ומוזיקה הוא הטונליות. הקשר בין צבע ומוזיקה מתבטא בכך שגם לצליל וגם לגוון ישנן דרגות שונות שאיתן יכול האמן או המוזיקאי לשחק לצרכיו. במילים אחרות, הקשר בין צבע ומוסיקה הוא בכך שגם לצבעים וגם לצלילים ישנם סולמות שונים שניתן למדוד באופן יחסית מדויק ושימושים שונים שלהם מצטרפים יחד לכדי יצירת האמנות.
כבר במאה ה-16 עם תחילת הרנסנס היה עיסוק בקשר שבין מוזיקה וציור. ג'וזפה ארצ'ימבולדו התייחס ליחסים שבין צבעים וגוונים כאל היחסים שבין טונים שונים במוזיקה וניסה ליישם זאת בציור. ג'וזפה ארצ'ימבולדו ניסה להשוות בין גוונים שונים לבין גבהים שונים של סוגי צליל במוזיקה והוא אף יצר מערכת תיאורטית שתסייע לו בכך. ג'וזפה ארצ'ימבולדו היה רק הראשון מבין הרבה אמנים שעסקו בקשר שבין מוזיקה וצבע.
במסגרת הקשר הזה שבין צבע לבין מוסיקה ניתן למנות את ההמצאה של עוגב צבע או אורגן צבעים (color organ) שהוא כלי המפיק תאורה בגוונים המתאימים לצלילים המנוגנים עליו.
האמן המפורסם ביותר שעסק בקשר בין ציור ומוזיקה הוא כמובן וסילי קנדינסקי. וסילי קנדינסקי שאף להגיע לכדי מיזוג בין תחומי הציור והמוסיקה. וסילי קנדינסקי ייחס לצבעים שונים "אישיות" שונה המתקשרת גם עם קול מסוים שהם מפיקים וניסה לחכות את הילוכה של היצירה המוזיקלית במדיום של הציור. התוצאות היו יצירות "מקושקשות" מלאות צבע ואנרגטיות מאוד ובעל רמה גבוהה של מופשטות שהפכו לסימן ההיכר של וסילי קנדינסקי. וסילי קנדינסקי יצר מפתח צבעים-צלילים של ממש שאפשר לצופה לפענח את הדרך שבה הציור מבטא מוסיקה.
אולם בימינו מפעלים כמו אלו של וסילי קנדינסקי ושל ג'וזפה ארצ'ימבולדו המנסים לקשר בין מוזיקה וצבע כבר אינם במוקד העיסוק של האמנות, והם נותרו רק נחלת ההיסטוריה שלה.