אמנות מצרים העתיקה

אמנות מצרים העתיקה היא אמנות מונומנטלית שמטרתה הייתה להאדיר את שמם,

כוחם ואלמותם של הפרעונים ועל מנת לפאר את ארמונותיהם, מקדשיהם וקברותיהם.

הנכם מוזמנים לצפות במצגת (הסתכלו מטה)

את תולדות אמנות מצרים העתיקה מחלקים לשלוש תקופות עיקריות:

  • ממלכה קדומה: מ-3000 עד 2300 לפנה"ס.
  • ממלכה תיכונה: מ-2300 עד 1750 לפנה"ס.
  • ממלכה חדשה: מ-1750 עד 600 לפנה"ס.

כל הפרעונים הוצגו בקנון כדמות אידאלית.

הנושא המרכזי בציורים היה תיאור חייו של המלך באותה תקופה ועיסוקיו:

רחצה בנילוס, משתה, דיג, עבודה בשדה ועוד.

קנונים אמנותיים

דמות האדם - מצוירת בזוויתה הברורה ביותר. הראש בפרופיל, העין בחזית; גוף וידיים חזיתיים, רגליים בפרופיל

צבעוניות - חוקי הקנון מכתיבים באילו צבעים יעשו שימוש בצביעת הגבר (חום אדמדם) והאישה (חרדל, צהוב כהה)

עיצוב הדמויות נעשה בקנה מידה קבוע כשהרגל משמשת כמידת בסיס

פרספקטיבה מצרית - חלוקת הציור לרצועות היוצרת עומק בציור השטוח, כך שכל רצועה היינה מרחב אחר

הפסלים מאוד ייצוגיים ומאוד גדולים, והפיסול נועד לייצג את האלוהי שבפרעה ולא את האנושי שבו. לכן, עיצוב הגוף הוא גרפי וסכמטי ולא נטורליסטי

פסלים נוספים היו של חיות מפלצתיות כדוגמת הספינקס

בעלי חיים - מיוחסים לתכונות של אלים: חיפושית, ברווז, קוף, בז, נחש

כתב ההירוגליפים - באלף ה-3 לפנה"ס הומצא הכתב המצרי, כתב ההירוגליפים המורכב מציורים ונכתב מלמעלה למטה, מימין לשמאל או לחלופין משמאל לימין.

על פרעונים במצרים העתיקה מאתר בריינפופ

המצרים יצרו אמנות ששירתה מטרות פונקציונליות, ולא למטרות של ביטוי יצירתיות.

במשך 3500 שנה, אמנים שמרו על צורות אמנותיות שהתפתחו בממלכה הישנה, תוך התאמה לעקרונות קשוחים, שלא הושפעו כמעט מהשפעה חיצונית או שינוי פנימי.

סטנדרטים אמנותיים אלה - קוים, צורות ושטחי צבע פשוטים בצירוף המאפיין של הטלה שטוחה של דמויות ללא עומק - יוצרים תחושה של סדר ואיזון בתוך הציור או התבליט. בשל החוקים הקשוחים ששלטו בה, האמנות המצרית שירתה את המטרות הפוליטיות והדתיות שלה באופן מדויק וברור.

תציירו דמות מצרית לפי הקנונים האמנותיים של מצרים הקדומה

רעיונות יצירה ופעילות לפסח מאתר הזמנה ליצירה

בהצלחה מרגריטה

דפי צביעה אונליין