מדקרים ללא גבולות ישראל (AWB)
יומן הכשרה "מדקרים ללא גבולות" , 2015
יום חמישי, 30.4.15
מתעוררת ב- 6:00 לצליל השעון המעורר. מעמיסה תיקים לאוטו נוסעת עמוסה מחשבות לקיבוץ ניר-עם. בדרך ה Waze מחשב מסלול מחדש ולוקח אותי דרך מושבים באזור שדרות שמעולם לא הכרתי. מעט לפני הפניה לקיבוץ אני נתקלת לראשונה במיגונית שהוצבה ליד תחנות אוטובוס, משהו מתכווץ בבטן.
חונה סמוך לחדר האוכל הממוגן של קיבוץ ניר-עם ומרחוק רואה קבוצה של אנשים צבעוניים. ליבי הולם מהתרגשות, כולם חדשים לי.
מתקרבת, מגששת, מחפשת במה להיאחז. ניגשת לשולחן בכניסה בו פוגשת לראשונה את קרן אסולין, שעברה את ההכשרה בארה"ב והביאה את בשורת ה AWB לישראל ואת דפנה פרבר, גם היא מצוות ההקמה של ה AWB בישראל. הן מוסרות לי תיקייה ובה חומר הקורס. אני נכנסת למועדון של הקיבוץ, מכינה לי תה, בוחרת עוגייה ומתיישבת על כיסא פנוי.
כבר 9:00, מתחילים. חבר קיבוץ ניר-עם מספר לנו על שגרת החיים שהופרה במהלך מבצע "צוק איתן", אז נאלצו להתפנות לקיבוץ אחר ועל הקושי לגור בצל נפילות פגזים.
קרן אסולין מציגה את צוות עמותתAWB ארה"ב שעשו את כל הדרך לישראל כדי להעביר את ההכשרה: דיאנה פריד, קרלה קסלר, קרול ק. קסלר ויעל מירב ואת צוות מקימי עמותת AWB ישראל: קרן אסולין ודפנה פרבר (אותן פגשתי בכניסה), עדי גרליץ ואורן רחמני, אליהם מצטרף גם איסי גרשון, פסיכולוג קליני מומחה מטפל שיאצו, שמאפשר לכל מי שירצה במהלך ההכשרה לשוחח עימו. גם מיה ריס וחוה מהלר שכבר עברו הכשרה בשנה שעברה הצטרפו לעזור.
דיאנה מספרת כיצד הוקם הAWB ועל פעילותו בעולם. אנו עושים סבב הכרות. כבר מרגישה כמה צבעוניות ויופי יש בחדר, בא לי להכיר עד יותר. קרן משתפת אותנו במטרות הארגון בישראל ומדגישה ברוחב לב שמרגע זה הצטרפנו למשפחה, שאנחנו חלק שווה מהקהילה. אותה תחושת קהילה שמרגע לרגע במהלך ההכשרה נרקמת יותר ויותר.
מרגע זה אנחנו עוברים שיעורים ומפגשים מרתקים, מלמדים ומרגשים. איסי מספר לנו באופן נרחב, מעניין ויישומי על טראומה בכלל ופגועי טראומה אצלנו כאן בישראל. לאחר מדיטציית פתיחה נעימה, עדי גרליץ מספר לנו על צ'י-קונג רפואי. עבורי זאת הפעם הראשונה שנחשפת לזה. קרן ועדי מדגימים טיפול צ'י-קונג רפואי, מה שנראה מהצד כמו כישוף. מאוחר יותר התנסינו בטיפול בזוגות והיה לי נעים ועוד יותר נעים היה לקבל פידבק ממי שטיפלתי בה שאמרה שהרגישה המון אנרגיה נעימה מהידיים שלי. נכון שעבדתי עם המון כוונה, אבל לא ידעתי עד כמה זה יחלחל החוצה. יצאתי בתחושה שאני חייבת לנסות את זה שוב. אכן ניסיתי מאוחר יותר במעגל טיפולים וגם שם המטופלים דיווחו על שינוי. איזה כייף, כלי מקסים!
קרלה ואורן מלמדים אותנו את פרוטוקול נקודות האוזן, פעילות הנקודות, מיקומן ואף מעשירים אותנו בטיפים פרקטים מניסיונם העשיר. לאחר מכן, אנחנו יושבים במעגל והצוות מעניק לנו טיפול בדיקור אוזן. אני יושבת מצד אחד רוגע ומצד שני דריכות, מחכה שיגיעו לדקור אותי. אורן ניגש בשקט ואומר שדוקר, תוך מספר רגעים האוזניים שלי מלאות מחטים ולמרות שחשתי די רגועה קודם, נוחתת עלי נינוחות נוספת ואני חצי ישנה חצי ערה, רואה (בעיניים עצומות) את השקט, נעים לי מאוד. שומעת שיעול, בכי שמעורר אותי רגשית, רציתי לחבק. הידיעה שיש כאן צוות מטפלים גדול, העניקה לי תחושת ביטחון, חזרתי שוב לשקט הפנימי שלי. לאחר הוצאת המחטים אנו משתפים בחוויה, דבר המשחרר עוד יותר. מעגלי השיתוף הינו מוטיב חוזר לאחר כל התנסות חדשה ובכלל בהכשרה. השיתוף מאפשר לשחרר ולהביע רגשות ולפעמים רק לעבד אותן בלב. השיתוף מלמד וכמובן מביא לפתיחות ואחדות בתוך הקבוצה. מעגלי השיתוף מרגישים נחוצים ותמיד באים ברגע הנכון.
את היום הראשון אנו מקנחים במעגל תופים בניצוחו של שלומי סימני. תופפנו לפי הקצב אותו שלומי הנחה, נוצרה מסיבה נהדרת. לו היה לי אומץ, הייתי קמה לרקוד :)
יום שישי, 1.5.15
לאחר שינה ערבה בחדרי האירוח של הקיבוץ אנו קמים לצ'י-קונג בוקר מחדש ומזין בהנחית עדי. אחרי ארוחת בוקר קלה אנו ישובים למפגש סקרנים לקראת יום נוסף של תהליך ולמידה. קרלה מלמדת שיעור מעניין ומחדש על הנוירוביולוגיה והפיזיולוגיה של הטראומה ועל תפקודם של חלקי המח השונים במקרה שהמערכת דורשת התגייסות, כמו בטראומה. קרן ועדי מעבירים שיעור חשוב מאוד על המעבר מטיפול פרטני לטיפול קבוצתי באופן רגשי ופרקטי. איך לקרקע ולתת גבולות ברורים, תוך אפשור תנועה. איך לפתוח, לשמור ולהגן, להקשיב ולסגור מעגל. היה מעניין לראות איך 8 העקרונות של הרפואה הסינית מתחברים ומתקיימים במעגל הריפוי. אנו למדים מקרלה כיצד לנהל מעגל ריפוי ודיאנה ויעל ממחישות לנו באופן משעשע (מאוד משעשע!) מאיזה טעויות להימנע בטיפול. לאחר שצחקנו הרבה, קרן מעבירה שיעור מקסים על מערכת החיסון הרגשית והטראומה במעגל חמשת האלמנטים וגם על פתולוגיות בתוך המעגל וההשלכות שלהן.
קרלה מבשרת שעוד רגע מקבלים תפקידים ונהיה מטפלים בעצמנו. היא מסבירה לנו מה אומר כל תפקיד. עד כה לא חשבתי ברמה הכל כך פרקטית, כך שהשיעור הזה מחבר לי בין הנלמד עד כה לרגע בו אנו מטפלים באמת. התחלקנו לשלושה מעגלי ריפוי כשבידנו הכלים החדשים אותם רכשנו ביומיים האחרונים. תפקידי לשמור על המרחב. המון מטפלים בחדר אחד, הרבה התרחשויות.
מקיימים מעגל גדול של שיתוף וסיכום של כל היום העוצמתי הזה. השיתוף והפתיחות גדלים מרגע לרגע. הצוות המקסים שמעביר את ההכשרה קשוב, נינוח, משתף וממלא אותנו באהבה, מה שמאפשר לנו להשתחרר. יום ההכשרה הסתיים רשמית, אך אנו נהנים משיח חברים על הדשא המשותף ברחבת חדרי האירוח.
יום שבת 2.5.15
פותחים את הבוקר בצ'י-קונג מהרמן ומזרים בהנחית קרן על הדשא, אחריו נפגשים שוב ליום של למידה, שיתוף וטיפול. עדי מזכיר לנו שלא להתאמץ ולהתיש עצמנו בעבודת הצ'י קונג, לעבוד בנינוחות ללא מתח. זאת בדיוק התזכורת לה הייתי זקוקה, מודה לו בליבי.
דפנה מעבירה שיעור חשוב ומרתק הכולל התנסות בניקוי רעלים רגשי, אורן ותומר רחמני מעבירים לנו מעגל ריפוי בקצב. כמה דברים חדשים אני חווה כאן, איזה כייף!
הגיע רגע האמת. אנו מכינים עצמנו לקבלת מטופלים חיצוניים ומיישמים את כל מה שלמדנו בהכשרה. הפעם תפקידי לדקר. דיקור אני עושה כל יום, אמור להיות לכאורה תפקיד קל, אבל פתאום יש בי התרגשות. החדר מלא בצ'י טהור, משהו חזק ועוצמתי שקשה לתאר במילים. אי אפשר להשוות את זה אפילו במעט למה שקורה בטיפול פרטני. משהו שאני לא מכירה.
לאחר ארוחת צהריים משתפות אותנו אפי בן דוד, חווה מהלר ואסתי פרדו על פועלן מאז שעברו את ההכשרה הראשונה של מדקרי םללא גבולות בישראל. אנו מקשיבים, מתפעלים ומאוד מתרגשים כשמספרות על מעגלי הריפוי אותן העבירו ומעבירות. צפה התרגשות כוללת בחלל החדר.
קרלה מסבירה כיצד לפעול כשהמטופל מגיב רגשית או פיסית במהלך טיפול, איסי מספר לנו מהי טראומה משנית אליה גם אנו חשופים, כמטפלים בתחום הנפש. אני מופתעת מעצמי מרמת הריכוז בשעה זו, רוצה עוד ידע, נהנית מכל רגע. לקראת סיום אנו מעלים רעיונות והצעות לשיתופי פעולה עתידיים בקהילה, בהם נרצה ליזום מעגלי הריפוי. מתרוצצים לי בראש מספר רעיונות לקהל יעד מתאים באזור מגורי, נותר להחליט ולבצע.
לאחר טקס קבלת תעודות המלווה בהתרגשות, אושר והרבה חיבוקים, אנו נפרדים פיסית, אך נשארים מחוברים רגשית. מה שמאחד אותנו יותר מהכול היא מטרתנו המשותפת, להקל ולעשות את העולם הזה טוב יותר. חוזרים הביתה עמוסים ברגשות, תחושות, מחשבות, עם כלי עבודה מרעננים, חברים מקסימים חדשים, משפחה חדשה.
