במקורו, המרכיב השני במערכת היוצר, שנאמרה בעיקר בשבתות ובימי חג. מקומו של האופן בין שני הפסוקים של קדושת היוצר הנכללת בברכה הראשונה שלפני קריאת שמע של שחרית. האופן משולב לפני המילים "והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים..." הנאמרות בקדושה זו (אופנים- כינוי לסוג של מלאכים), ומכאן נגזר שמו.
בשירת ספרד נתפרקה מערכת היוצר לסוגים עצמאיים, והאופן הפך לסוג נפרד, העומד בפני עצמו.
האופנים נתחברו בצורות סטרופיות שונות, ובעיקר בצורת שירי אזור ושירים מעין אזוריים. האופן מתאר את קדושת המלאכים ואת תנועתם ולפעמים גם את עולם הבריאה. המצלול, החרוזים והמקצב ממחישים את המולת המלאכים ואת התלהבותם.
דוגמאות לאופנים: שלמה אבן גבירול, "שנאנים שאננים"; משה אבן עזרא, "מלאכים ממליכים"; יהודה הלוי, "יה, אנה אמצאך?" דעת