ציירי המעברות

שלוס תיארה את מעברת ג'ליל ברישומי נוף רבים. אחת הבעיות החברתיות של שנות ה-50 היתה שיכון העולים במעברות, אשר נועדו לשכן את העולים לזמן קצר, אך פעמים רבות גרו בהן העולים תקופת זמן ארוכה יותר. המעברה המתוארת בחלק מרישומיה הרישומים ריקה מאדם, שוממת וחסרת חיים – רק דמות בודדה ברחבה וכביסה תלויה על חבל מעידים על נוכחות אנושית במקום. אנו יודעים כי במעברות אלו התגוררו אנשים ולכן תיאור המעברה באופן זה מהווה בחירה של האמנית, שיש בה כדי לומר משהו על אותה מציאות חיים עגומה במדינת ישראל.