מתחילת המלחמה במשך כתשעה חודשים שירתי במילואים במחנה שורה כחלק ממערך זיהוי חללי צה"ל. עבדנו במשמרות כך שחלק גדול מחללי המלחמה עברו בצוות שלי. מתוקף תפקדינו, הפרטים שהכרנו על כל חלל הם פרטים בסיסיים כמו שמו המלא, מצבו המשפחתי וכדומה, אך בעיקר פרטים ביומטריים מגופו מחייו ואחרי מותו – פרטים שלא תמיד קל להיחשף אליהם ומוטב לא לזכור. במהלך השירות הייתי חייב, כמו כולם, להתנתק כמה שאפשר מסיפור חייו של הנופל ונפשו. אחרת אי אפשר לתפקד ולהמשיך לטפל בעוד חללים. בשלב מסוים קיבלנו החלטה משותפת להעביר את תפקידי למישהו אחר. מאז בער בי הרצון להכיר מעבר לגוף הגשמי שהשאיר כל חלל (ולא תמיד נשאר הרבה, לצערנו). החלטתי להכיר, ולו במעט, את האור הרוחני שכל חלל הותיר לנו כאן – ערכים, מעשים טובים, הנהגות ועוד. אספתי כ250 שמות של חללים שעברו אצלי במשמרת, ומאז אני משתדל כל יום לקרוא את סיפור חייו של כל אחד, ולרשום לעצמי כמה אנקדוטות שמבחינתי הן אור שאפשר ללמוד ממנו, לקבל השראה ולהתחזק. החלטתי להשאיר את הטוב והאור הזה לא רק לעצמי, אלא לשתף אותו כמה שיותר. ככל שניחשף לטוב והאור שכל אחד הותיר לנו, נשאף להמשיך אותו עלי אדמות, בכך שנתאמץ להידמות להם כמה שאפשר. להמשיך את אורו טובו של המת מבחינתי זה סוג של להחיות את החלל. זה ממש מה שאמרו חז"ל: "צדיקים במיתתם קרויים חיים". ודאי שזה לא יעביר את הכאב העצום, בטח לא של המשפחות והקרובים, אבל מקווה שכן אפשר למצוא בכך נחמה והקלה מעט. הייתי מציע לכולם לקרוא את סיפור חייהם של הנופלים. אבל לצערנו יש כל כך הרבה. לכן אני חושב שפרסום כמה משפטים על כל אחד – זה משהו בר השגה. אני מזמין אתכם לעקוב אחרי הפרויקט באחד מהרשתות החברתיות ומידי יום לקרוא ולהתחזק.