שתי טיפות מים (סיפור קצר)
שתי טיפות המים שזלגו באותו הרגע לא היו דומות זו לזו בהתאם לדעה הרווחת.
האחת הייתה הטיפה שזלגה בשוגג מכוס המים שליד כוס הקפה איתו נהג זליג אוחובסקי לפתוח את הבוקר. עבודתו של זליג הייתה כרוכה בחישובי ריביות וסיכוני מניות בחברת השקעות קטנה. שתי הפתעות הכין לזליג יום של בוקר זה. אחת הייתה הירידה הפתאומית של המניה או-סי-פי. רק אתמול ניהל שיחה ארוכה עם חברו לעבודה על מניה זו. מר זליג טען, תוך כדי ליטוף מעט אובססיבי של הקרחת המפוארת שלו, שעתידה של מניית האו-סי-פי היא עלייה איטית אך מתמדת. ובאותו היום, המניה ירדה. פרץ סכסוך כלשהו בפרלמנט הבריטי. איש לא ידע איך הסכסוך ייפתר, ואי-וודאות כידוע גורמת לירידות הבורסה. ההפתעה השנייה הייתה במוות הפתאומי של מר זליג עצמו. מר זליג תמיד פחד מרגע המפגש עם הסוף המוחלט. להפתעתו הרבה עתיד היה להיות רגע זה שלו רך ונעים. לו ידע בחייו על נעימות הרגע לא היה מר זליג מתכווץ לנוכח מחשבה עליו במשך כל חייו.
הטיפה השנייה הייתה הטיפה המנצנצת שעל הר קרח בצפון האוקיאנוס האטלנטי. עתידה של הטיפה באותו היום היה להמשיך לנצנץ לה כך, באור השמש הקרה. ורק לקראת ערב להתגלגל וליפול אל תוך המים שבתחתית הקרחון.
שתי הטיפות הכילו את אותן המולקולות. המולקולות הכילו כל אחת חמצן אחד ושני מימן. האטומים הסתדרו בהן באותו האופן. ובכל זאת היו שונות מאוד, שתי הטיפות.