הדוכן הנייד והקומפקטי שלי מלא בכל היצירות שלי, מתחדש ומשתדרג מפעם לפעם

מוזמנות לפגוש אותי בסופ״ש הקרוב וגם אחריו

מגיעה כמעט כל שבוע ומעדכנת בסטורי ובאתר שלי

24.04.2023

יד שנייה ווינטג לכל המגדרים

יש לי כבר שנה את החנות ורק עכשיו קלטתי שלא עשיתי פוסט מסודר שמסביר הכל

?שנתחיל

הבוטיק שלי הוא אונליין, ואני גם פותחת דוכנים בירידים בצפון

באתר שלי תוכלי לראות את כל הבגדים שיש אצלי בבוטיק. הרכישה מתבצעת דרך שליחת הודעה (אליי) בווטצאפ או באינסטגרם, כך שנוצרת גם הזדמנות לייעוץ ושיח אישי

ניתן גם להגיע אליי לדירה בכפר גלעדי למדוד את הבגדים לפני הרכישה ולקבל ייעוץ סטיילינג מתנה

קצת על הבגדים

אצלי בחנות כל הבגדים מיועדים לכולן.ם ללא הבדל מגדרי

בדוכן שלי אין הפרדה מגדרית של הבגדים כדי לאפשר ביטוי של כל אחד ואחת (שלא כמו ברשת שעיצבה את הבגד)

כל פריט בבוטיק שלי נבחר בקפידה ועובר כביסה ותיקונים במידת הצורך

הפריטים בחנות מיוחדים וייחודים ובמגוון סגנונות ומידות

נכון להיום יש בבוטיק פריטים במידות Xxs-5XL

קיים טווח רחב של מחירים על מנת שהאוכלוסיות השונות יוכלו לרכוש אצלי

אני שואפת לצמצום צריכה, פלסטיק ואנרגיה. זה בא לידי ביטוי בגישת המכירה (אם יש לקוחה שלא בטוחה במה שהיא רוצה לקנות אני לא אעודד אותה!!) חבל שעוד בגד ישב בארון. וגם באריזות הבגדים ואי שימוש במשלוחים

ניתן לראות באתר מגוון דוגמניות בעלות צבעי ומבני גוף שונים, ולרוב אין פנים בתמונות כדי לתת את עיקר הבמה לבגד עצמו

המטרה שלי היא להפיץ ולהנגיש אופנה מקיימת בסטייל

08.05.2023

לאחרונה ציירתי כמה נשים ורודות בשונה מבדרך כלל (הסגולות)

וישר עלה לי הרעיון לקרוא לקולקציה המס הורוד, מתוך הרצון לשלב בין אומנות לאידאולוגיה שלי

לעלות למודעות ושיח נושאים שמפריעים לי

מה זה מס ורוד?

מס ורוד הוא כינוי למחיר גבוה יותר שמשלמות נשים עבור שירותים ומוצרים מסוגים שונים, לעומת המחיר שמשלמים גברים בעבור מוצרים ושירותים דומים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בשירותי טיפוח דוגמת עיצוב שיער וכן במוצרים כמו סכיני גילוח, בשמים, דאודורנטים ואפילו תרופות. בכל אחד מהתחומים הללו, מוצרים המיועדים לנשים יקרים יותר מהמוצרים המקבילים, המיועדים לגברים. על אף השימוש במילה "מס", "המס הוורוד" אינו מס שהמדינה גובה, אלא הוא הכינוי שניתן ליוקר המוצרים המיועדים לנשים, כאשר המחיר נקבע על ידי יצרנים ומשווקים. עם זאת, קיימת ביקורת חברתית כלפי מדינות בהן קיים "מס ורוד" שגורסת כי על המדינה להתערב על ידי חקיקת חוקים ואכיפתם, כדי לבטל את "המס הוורוד" ולעצור את האפליה המגדרית.

נוסף לכך, המדינה היא שמחליטה אילו מוצרים יחויבו במס קנייה ואילו ייחשבו למוצרי יסוד שאינם מחויבים במס, כמו תרופות ומזון. בישראל ובארבעים מדינות בארצות הברית, תחבושות היגייניות וטמפונים חייבים במע"מ, אף על פי שמוצרים מסוימים כמו ירקות ופירות פטורים ממנו. התוצאה היא שמוצרים אלה יקרים יותר, ונשים משלמות יותר.

מתוך ויקיפדיה

16.05.23

אתמול קרו מלאא דברים טובים וממש בא לי לשתף אותכן

פתחתי את הבוקר אצל המרצה מיטל פלג , בקורס ״מעצבות מציאות מגדרית- אופנה, סביבה וחברה"

השיעור עסק בניכוס תרבותי

״ניכוס של אלמנטים מתרבות אחת לתרבות או תת-תרבות אחרת, תוך עיוות משמעותם וללא מתן קרדיט.

מתרחש לרוב במערכת יחסים של תרבויות דומיננטיות ומדוכאות״

באופן אישי, לא הכרתי את משמעותו ועומקו של המושג, ולא ידעתי כמה הוא בא לידי ביטוי בעולם האופנה.

דוגמה אחת לכך היא בית האופנה 'משכית'. משכית הייתה מעסיקה נשים, עולות חדשות, ממעמד נמוך, שיצרו בגדים בהשראת תרבותן. בגדים שנמכרו למעמד העליון.

אותן נשים, שתפרו את הבגדים ל'משכית', לא יכלו להרשות לעצמן לקנות את מה שהן יצרו לא רק בגלל מצבן הסוציואקונומי, אלא גם כי החוק אסר עליהן ללבוש אותם באותה תקופה בגלל כור ההיתוך.

המצב הזה מזכיר לי את מה שקורה היום בתעשיית האופנה -

הנשים שתופרות עבורנו את הבגדים שאנחנו קונות ברשתות האופנה המוכרות, לא יכולות להרשות לעצמן לקנות את הבגדים האלה למרות המחירים הזולים והמבצעים שיש בגלל שכרן הזעום

כל פעם שאני מקבלת מידע חדש על תעשיית האופנה מתחזק אצלי הרצון לפעול אחרת ולהפיץ אופנה מקיימת!

לאחר השיעור המעשיר, נפגשתי עם מאי מוי הקסומה והלכנו לנהר לחגוג לה יומולדת, שיחקנו משחקי קופסא ואכלנו חטיפים ומתוקים. 

אחה"צ נפגשתי עם דולב בחנות שלה לראיון בנושא תעשיית האופנה לצורך מטלה באחד הקורסים שאני לומדת. 

האהבה של דולב לאופנה מדהימה אותי והיא נותנת לי כל כך הרבה השראה. בכל הזדמנות שניתנת לי אני מראיינת אותה. בהמשך אעשה פוסט מסכם על העבודה

בערב הלכתי לערב של כפר הסטודנטים, ובו עסקנו במגדר. ישבנו במעגלי נשים-גברים ודנו בנושא. מדהים לראות כמה תקשורת נעימה ומכבדת יכולה לקרב בין א.נשים 

היום הזה מילא אותי בתוכן ונהנתי כל כך🪻

17.05.23

המודעות לקנייה של אופנה מקיימת עולה מידי יום ואני שמחה לקחת חלק בזה

לקנות יד שנייה הפך להיות סוג של טרנד, ובעקבות הביקוש וההיצע גם מגיעה השאלה - ״למה כל כך יקר? זה רק יד שנייה״

אז בא לי לספר איך אני מתמחרת את הבגדים שלי. אני רוצה לחשוף אתכן לחשיבה שמאחורי התמחור בעסק שלי (ואולי עוד עסקים קטנים יוכלו להזדהות). אולי גם אצליח להפחית ביקורת בנושא

בתור התחלה, אני עושה מיון בבגדים. וכשאני אומרת מיון בגדים אני מתכוונת לשקיות ענקיות של בגדים שמהן אני בוררת מספר פריטים שלדעתי משקפים את האופי של הבוטיק שלי ורלוונטים לקהל הלקוחות שלי.

הבגדים מגיעים לרוב מהארון הפרטי שלי, ממשפחה ומחברות

השלב השני - כביסה ותיקונים - אני מקפידה על כביסה קרה (עד 40 מעלות) על מנת להפחית זיהום.

השלב השלישי - צילומים - סידור הבגדים לפי מידות ומציאת דוגמנית תואמת להקפי הבגד.

יום הצילום עצמו דורש זמן רב ותאורה טבעית: סט הצילום שלי הוא העץ בגינה.

שלב רביעי - תמחור הבגד - הכנת תגיות וסקירה של המוצר לפי:

סוג הבד - טבעי / סינטטי,

האם הוא וינטג / יד שנייה, האם הוא חדש עם תגית, מאיזה מותג הוא ומה המחיר שלו בחנויות כרגע, או שאולי הוא בכלל עבודת יד

שלב חמישי - פרסום באתר.

שלב שישי - שיווק בקבוצה השקטה וברשתות החברתיות.

השלבים הבאים יכולים להיות בסדר אחר:

שלב שביעי - מכירת הבגדים בירידים וייעוץ סטיילינג - סוחבת 60 פריטים ומתוכם לפעמים מוכרת רק אחד.

שלב שמיני - מתן מענה ללקוחות בוואטצפ

שלב תשיעי - הגעה של לקוחות למדידת הבגד

שלב עשירי - אריזת הבגד - אוספת שקיות לשימוש חוזר או מכינה

שלב אחת עשרה - תשלום

ונחזור לשאלה - במחיר הבגד כלול כל אחד מ-11 השלבים הללו.

אגלה לך סוד מכירת יד שנייה ווינטג אינו מקצוע רווחי, כמות האנרגיה שאני מוציאה גדולה במיוחד ו11 השלבים שציינתי אני מבצעת עבור כל פריט בבוטיק.

ההשקעה שלי בבגדים והבחירה שלי בתחום היא מתוך התשוקה הגדולה שלי לאופנה וקיימות

חשוב לי להנגיש אופנה מקיימת למגוון אוכלוסיות ולכן יש טווח מחירים רחב

אז כמו שאתן יכולות להבין, יש השקעה רבה טרם הבגד מוצע למכירה, והמחיר בהתאם.

במידה ובא לך להשקיע חמישה שקלים בבגד ולא חשוב לך ההנגשה אשמח להציע לך מגוון חנויות קהלתיות.

23.05.23

בשבוע האחרון(25.06-29.06) יצא שהצגתי 3 פרזנטציות והנחתי ערב גיבוש

בשנה וחצי האחרונה חוויתי פחד במה עד רמה של גמגום.. צד ששנים לא בא לידי ביטוי אצלי.

ברשותכן, אחזור מספר שנים אחורה לימי החטיבה ששם למדתי תאטרון והתאהבתי בבמה. הביטחון העצמי שלי עלה וניצלתי כל הזדמנות להביע את עצמי, שיקשיבו לי.

פתחתי ערוץ יוטיוב, הייתי יו״ר מועצת תלמידים שנתיים ולא הפסקתי להשתתף בהצגות.

משום מה, בשנה וחצי האחרונה הביטחון העצמי שלי מול קהל ירד. אולי כי זה כמו שריר שאם לא מתמידים בעבודה עליו הוא נחלש.

זנחתי את תחום התאטרון (לצערי) ופחות יצא לי לדבר מול קהל.

אז התחלתי את השבוע האחרון בידיעה שיש לי קושי וחוסר ביטחון להתבטא מול אחרים בפורומים גדולים.

אבל גם ידעתי שבפועל, אין לי ממה לחשוש, אני יודעת על מה אני מדברת, אני אוהבת את הנושאים שאני מדברת עליהם, ותכלס - האנשים שעומדים מולי, אני מניחה, גם בלחץ/מעוניינים לשמוע את מה שיש לי להגיד.

אז הכל ממש בסדר. והאמת שהיה בסדר. כמובן שהייתי לחוצה אבל ממש דאגתי לשקף למי שמולי את מה שאני מרגישה. יצא שהתבלבלתי פעמיים בכל פרזנטציה.. אז עצרתי, נשמתי, ואמרתי, ״סליחה, אני ממש מתרגשת״, והמשכתי. מאותו הרגע הכל זרם ואפילו קיבלתי מחמאות.

עכשיו אני אשתף אתכן מעט בנושאים שדיברתי עליהם בכל פרזנטציה:

הפרזנטציה הראשונה הייתה מול ״כפר הסטודנטים״ בסמינר סיום שלנו. @hechalutz_movement דיברתי על ״יערות קלפ״- מערכת אקולוגית ימית שנמצאת באזורים טרופיים באוקיינוס, ויש בה מגוון ביולוגי מדהים. לצערי בני האדם יצרו שם נזק סביבתי מטורף.

בפרזנטציה השניה דיברתי על עבודת מחקר שעשיתי על ״תעשיית האופנה״. בין היתר הצגתי מאמרים מדהימים של מיטל פלג @dressed_to_save_the_world , וסיפרתי על ראיון שערכתי עם דולב סולימני @dolla_to_wear

מסקנה מהעבודה - אופנה חוללה שינויים רבים בעולם. בין היתר, שינויים סביבתיים וכלכליים. בנוסף, תעשיית האופנה יוצרת הוזלה דרמטית של פרטי הלבשה על חשבון בני האדם והסביבה. אין שיקוף על המתחולל מאחורי הקלעים של תעשיית האופנה לצרכנים והצרכניות.

הפרזטציה השלישית הייתה במסגרת קורס אנגלית. שם דיברתי על תהליך ייצור של ג׳ינס והנזק הסביבתי שהוא עושה. המילים באנלית שקשורות לקיימות הכי קשות לי להגייה, אבל אני לא יכולה לוותר על אף הזמנות לדבר על תעשיית האופנה בדרך כלשהי

מסקנה מהפרזנטציה - ייצור ג׳ינס אחד דורש כמות מים שבנאדם שותה בחמש שנים, זה מטורףףף

בחמישי העברתי ״ערב פסגה״ לקבוצה שאני מתאמנת איתה בקרב-מגע. הערב היה בסגנון התוכנית ׳הכל הולך׳ והיה ממששש כיף

אני ממש אוהבת לגרום לא.נשים לצחוק ולהשתעשע בתיאטרון.

אני אפילו שוקלת לאמץ את הקונספט - להנחות ערבי גיבוש באירגונים שאני לא לוקחת חלק בהם.

בנימה זו, אשמח לשמוע איך עבר עלייך השבוע, ועל החוויות שלך מול הביטחון העצמי?

על איזה נושא תרצי שאעשה פוסט מפורט? יערות קלפ/תעשיית האופנה/ ייצור ג׳ינס/ ערב גיבוש ׳הכל הולך׳? כתבי לי בתגובות

06.07.2023

תמיד הרגשתי שאני חווה את העולם אחרת, שיש לי קושי ומשהו אצלי דפוק..

תמיד אנשים אמרו לי, ״מעופפת את, ממש אסטרונאוטית״.

אז שאלתי את עצמי כל הזמן ״למה אני לא יכולה פשוט לשבת ולעשות משהו אחד? למה תמיד זה חייב להיות כמה דברים ביחד? למה אין לי סבלנות לראות סרט? לקרוא ספר? למה אני לא מבינה מה כתוב?״

אחרי שנים בבית הספר עם הקושי ללמוד, ביקשתי בכיתה י״א לעבור לכיתה קטנה. הנהלת ביה״ס הסכימה ועברתי לכיתת מב״ר, למרות שלא היה לי איבחון. הם הבינו שאני חווה קושי בלמידה ושאני צריכה הכוונה.

הצעד הזה ממש עזר - מנכשלים עברתי להצטיינות בלימודים.

אבל עדיין לא הבנתי למה אני ככה,

מה יש לי?

כשהשתחררתי מהצבא וסיימתי את המועדפת,החלטתי שאני רוצה ללמוד תואר אקדמאי וזאת בתנאי שאני מבינה למה כל כך קשה לי ואיך אני יכולה לשפר את המצב.

אז עשיתי איבחון

וקיבלתי סוף-סוף שם לתופעה שהיא, אני - היפראקטיבית עם הפרעת קשב וריכוז

פתאום הרגשתי שאני לא מטומטמת,

שאני בסדר,

שמה שאני חווה זה דבר מוכר.

התחלתי לחקור את ההתנהגות שלי וגיליתי כמה זה משפיע לי על החיים, ולא רק בלימודים.

הבנתי כמה אני חייבת סדר בשביל שאני אצליח לנהל יום רגיל, הבנתי למה יש לי תלות כל כך גדולה ברשימות ושליטה על הכל - כי אחרת, אני מתבלבלת.

הבנתי גם למה יש לי שגיאות מצחיקות; הבנתי למה אני מתקשה לסיים מטלות ולא לקפוץ בין המחשבות (כל דבר עושה לי אסוציאציה חדשה וקשה לי להתפקס על משהו אחד).

הבנתי שתמיד אני אשים לב לדברים הקטנים בכל מקום שאהיה בו, שאף אחד אחר לא קלט בכלל.

לפעמים גם קורה שאני קמה מהספה כדי להניח את הצלחת בכיור, ואז אני מגיעה לשירותים ולא זוכרת בכלל מה רציתי לעשות, ומה לעזאזל אני עושם שם??

מאז שאובחנתי הרגשתי צורך לציין בכל מקום שאני היפראקטיבית, כאילו זה משנה למישהו..

הרגשתי פשוט צורך להשמיע את זה,

סוף סוף אני יודעת מי אני!

אז להיות היפראקטיבית עם הפרעת קשב וריכוז זה הרבההה בלאגן בראש. למזלי יש לי את האומנות שלי שעוזרת לי לתעל את האנרגיה המטורפת שיש בי ליצירה

לכן אומנות זו התרפיה שלי ואין יום שאני לא מציירת בו.

לכל אחת מאיתנו יש משהו שמקשה עליה,

ולהמון א.נשים יש הפרעת קשב !!

אני בוחרת לשתף את החוויה שלי מתוך הקושי שלי ללא השוואה לקושי של אחר.ת

בהזדמנות זו אגיד תודה לגילי שעוזרת לי לשכתב את כל התוכן שאני כותבת לכן בפוסטים כי בלעדיה היו פה מלא שגיאות תחביריות וכתיב Gili Segal

*יש עוד תחומים רבים שבהם הפרעת הקשב והריכוז באה לידי ביטוי, אני כתבתי חלק קטן מאוד מהם

22.07.2023

הכל התהפך

כל השגרה שלי נעלמה

נותקתי מהבית שלי, המרחב הכי אישי והכי שלי.

המקום שאני מרגישה שאני יכולה להיות פשוט אני.

זה התחיל בחרדה אחת גדולה שבאה לידי ביטוי באדישות וחוסר תיאבון מוחלט.

מצאתי את עצמי יושבת בחדר כל היום ומסתכלת על הקיר.

אחרי בערך שבוע התחלתי קצת לנוע- להתנדב מידי פעם ולראות א.נשים, ותוך כדי אני חווה תחושות מעורבלות של פחד, תסכול, כעס ורצון לברוח, לחזור לפינה השקטה שלי.

לא הצלחתי לצייר! הפעולה שהכי טבעית ותרפית עבורי,

פשוט לא הייתי מסוגלת.

אני הרגשתי ניתוק מעצמי, מכל מה שעושה לי טוב.

ועכשיו אני מנסה בצעדים קטנים להחזיר לעצמי את החיים במסגרת המגבלות שאני נמצאת בהן.

אני חוזרת לצייר קצת, לחשוב קדימה למרות שהכל מעורבל ואפור

ואין באמת לו״ז

אבל אני חייבת את זה בשביל עצמי,

בשביל להשאר אני.

הימים האלו בלתי ניתנים לעיכול ולצד הזוועות יש את חוויה האישית של כל אחת מאיתנו,

זו החוויה שלי

20.10.2023

אני עצמאית אבל כרגע אני לא מרגישה עצמאות בשום צורה.

אני לא מרגישה שיש לי את היכולת לעשות מה שאני רק רוצה, בכל מובן בחיי.

העסק שלי נשאר בצפון,

הסחורה שלי, התוכניות שלי, הכל שם. לפני המלחמה, כל היום שלי סבב סביב העסק, ופתאום, שקט מוחלט, לצד רעשי האימה שסביבנו.

למה יש לקום בבוקר? אין מה לעשות.

כן יש את התחושה הזאת של ׳סימון וי׳ על זה שהצלחתי לעבור עוד יום, אבל אני לא מרגישה שעשיתי בו משהו שמקדם אותי וההרגשה הזו מחלישה אותי.

בפן העסקי אני ממשיכה להוציא כסף אבל אני לא מכניסה כלום.

אין לי את האפשרות למכור בגדים כי כל הסחורה בבית שלי בצפון, כנ״ל לגבי האומנות שלי, מלבד כמה יצירות שלקחתי איתי. אני בתחושה שאין לי איך לקדם את העסק שלי.

המצב החדש שנוצר גורם לי לחשוב על הכל מחדש.

אני מרגישה שזה לא לגיטימי למכור אבל באותה נשימה אני חייבת למכור, כדי להמשיך לקיים את עצמי.

חוסר הוודאות ואי העשייה משגעים אותי.

אבל אני בוחרת לקחת את התקופה הזאת למקום פורה, אני בוחרת לבנות את עצמי מחדש כדי להצמיח פרחים חדשים בעץ החלומות שלי.

אשמח שתשתפי אותי בחוויה שלך בתקופה הזו, ואיך את יכולה לראות את העסק שלי נותן מענה לצרכים כאלה ואחרים בתקופה המורכבת הזו

23.10.2023

ציור בשבילי זו הדרך לעבד ולבטא את הרגשות שלי, ובשבועיים האחרונים אני לא מצליחה לעשות את זה..

הכלי שנתן לי מענה מאז שאני קטנה, נעלם.

זה הגיע אפילו לרמה שפשוט אין לי חשק לצייר, אין לי חשק לעשות את הדבר שהכי נהנתי ממנו עד היום.

אני מבינה שזה חלק מהתגובה שלי לקושי לעכל את כל מה שקורה,

וכדי להצליח לחזור ולצייר כמו פעם (את כל מה שאני מרגישה), אני עושה צעדים קטנים, שבהם אני מציירת אובייקטים שאני רגילה לצייר כמו טבע וגוף האישה, רק שהפעם אני מציירת אותם גדולים יותר מבדרך כלל.

כדי לעשות זאת, אני משתמשת בקנבסים עם ציורים שמצאתי בבית של ההורים שלי, ועליהם אני יוצרת ציורים חדשים ומאלתרת בעזרת מה שיש סביבי, כי לא כל החומרים שאני משתמשת בהם בדרך כלל נמצאים איתי.

אני לא נוהגת לצייר יצירות גדולות,

אבל יש בזה משהו מאוד תרפי - התחושה שאפשר למרוח את המכחול על הקנבס בלי לעצור כי הוא לא נגמר (ולכן זה גם דורש ממני עבודה יום יומית וארוכה).

כשאני מציירת אני מתחילה להרגיש את השקט שהאומנות נותנת לי,

ואחרי שבוע אני שמחה להגיד שאני יכולה לסמן הצלחה קטנה שבשבילי היא המון בתקופה הזאת -

ציירתי ציור

והוא זמין לרכישה בפרטי באיסוף מחוף הכרמל

מה ההצלחה הקטנה שלך השבוע?

25.10.2023

אני נלחמת על קיום העסק שלי,

על החלומות שלי, על האהבה והתשוקה שלי לאומנות ולאופנה.

אני לא רוצה להיכנע ולעבוד במשרה שרק תכניס לי כסף אבל לא אוויר לנפש.

אז בניסיון הלחימה שלי להמשיך ולהגשים את החלומות שלי,

אני מציעה

שיעורים פרטיים באומנות, פרונטליים בחוף הכרמל או בזום!!

ייעוץ סטיילינג בחנויות יד שנייה וסידור ארון בגדים בחוף הכרמל.

וגם, יש לי קצת ציורים בצבעי מים ואיור גרפי וכמה בגדים חמודים

אז מי שאוהבת כמוני אופנה ואומנות מוזמנת לדבר איתי בפרטי

01.11.2023

אני בת אדם מאוד פרודוקטיבית,

יש לי יעדים מאוד גבוהים,

ואני עובדת בכל יום עם רשימת משימות שאני צריכה לסיים אותה לפני השינה.

אני רוצה מאוד לשמור על הפרודוקטיביות שלי בתקופה הזו ואני לא רוצה להישאב למצב הסטטי שאני נמצאת בו כרגע -

חוסר באנרגיות;

חוסר מוטיבציה;

חדר שמבולגן כל הזמן (ומי שמכירה אותי יודעת שאני לא מסוגלת לעשות כלום בסביבה לא מסודרת);

אני עושה משימה אחת ביום ומתעייפת;

אני כבר לא מתאמנת ואני מרגישה את זה בגוף שלי;

אני אימפולסיבית יותר מבדרך כלל.

אני גם מרגישה שכל יום שעובר, כל שעה, כל דקה, רגש חדש נכנס. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה ואיך לתאר את זה, רק שזו כמו מערבולת של רגשות.

אבל כדי לחזור לעשייה, אני משתדלת לשלב את השגרה שהייתה לי ועזרה לי-

לסדר את המיטה ולהתלבש יפה כאילו אני יוצאת לסידורים.

ברגע שאני מתחילה להניע את עצמי הדברים זזים מעצמם, והרעיונות עולים מתוך הסביבה הנוכחית שלי.

אני מבינה שכרגע פחות קריטי לאנשים ציורים לבית כי אין כמעט בית לאף אחד, אבל זמן של יצירה יכול לתת שקט פנימי

לכן הוצאתי לאור סדנאת ציור רגשי בעטים רגילים ושיעורים פרטיים בצבעי מים. אפשר לעשות אותם גם בזום וגם פרונטלית בחוף הכרמל

04.11.2023

....האמת שאין לי תשובה

אני רק יודעת שאהבה מגיעה במגוון צורות וצבעים, ויש לה ביטוי שונה מאחד לשנייה.

יש מגוון סוגים של אהבה, בין אם זאת אהבה במערכות יחסים שונות ובין אם זאת אהבה לתחומים שמעוררים בנו תשוקה.

אבל בא לי לשים דגש על מערכת יחסים שבעייני היא החשובה מכולן -

מערכת היחסים שלנו עם עצמנו. לאהוב ולקבל את עצמנו כי בסופו של דבר, אנחנו מתעוררות/ים בבוקר עם עצמנו והולכות/ים לישון עם עצמנו.

אני חווה את עצמי בכל רגע בחיי

וכדי שיהיה לי יותר נעים להסתובב בעולם אני רוצה להיות גם טובה לעצמי וגם להודות לעצמי על מי ומה שאני.

אחד הכשרונות שאני אוהבת בעצמי הוא היצירתיות שלי שמלווה אותי לכל מקום אליו אני מגיעה.

עכשיו תורך - אשמח שתספרי לי על משהו אחד שאת אוהבת בעצמך,

ונהפוך את הפוסט הזה לשרשור של אהבה עצמית בנוסף תכתבי על מישהי.ו אחד/ת שאת אוהבת ומה את הכי אוהבת בה.ו

תייגי אותה.ו ונעביר אהבה מאחת לשנייה

14.02.2024

אני בת 24 וקרו לי כל כך הרבה דברים בשנה האחרונה, כל כך הרבה שינויים, חוויות והתפתחויות

חשוב לי להתחיל את הפוסט הזה ב-תודה

קיבלתי ברכות ואהבה ענקית מנשים מדהימות שמקיפות אותי, וקיבלתי משפחה מדהימה שתמיד שם בשבילי. אין מרגש כזה

אשתף אתכן במשהו ואז אעבור לברכה שלי לעצמי-

אני מרגישה שכל יום משהו בי מתפתח וצומח

בחרתי בתקופה האחרונה לאפשר לעצמי לפרוח ולהתבונן פנימה, ולרגע לשים את התחום העסקי על אש קטנה כדי שאוכל להתפתח אישית ולהגשים את כל משאלותי ליבי

לאחרונה אני גם מרגישה שהמחשבה שלי נפתחה ואני מתחילה לזרום ולהתאים את עצמי לשינויים שקורים סביבי, והכי חשוב, להעריך את מה ומי שאני

ועכשיו לברכה-

אני מאחלת לעצמי להמשיך בדרך הקסומה הזאת, להיות שלווה, להגשים את עצמי ואת תשוקותיי, תמיד להיות בהתפתחות אישית, ריגשית ומעשית.

אני מאחלת לעצמי לשחרר תחושת אשמה שמושכת אותי למקומות שרק מעכבים אותי ומכאיבים לי. אני מאחלת לעצמי לראות קסם גם במקומות שנראה שאין

אני מאחלת לעצמי לשחרר מרשימת המטרות והשאיפות שאני מכינה בכל שנה, ולאפשר לאינטואיציה שלי להוביל אותי אל מה שעושה לי טוב.

כך, אני מגלה שאין הגבלה למטרות ולשאיפות שלי, אלא שהן נוצרות מרגע לרגע ואני מגיעה אליהן ומשיגה אותן מבלי לתכנן מראש.

מאחלת לעצמי שהאנרגיה שלי תמשיך להוביל אותי לחוויות חדשות מלאות קסם עם א.נשים שילמדו אותי כל יום משהו חדש על עצמי, וחלקם.ן אפילו ימלאו אותי באנרגיות חיוביות

19.02.2024

העסק שלי ואני חגגנו החודש שנתיים של עשייה מתמדת מתוך תשוקה לאומנות ולאופנה

שנתיים שבהן אני חיה ונושמת את העסק שלי,

שנתיים שהעסק שלי משתנה ואני מדייקת אותו מיום ליום. אני מודה כל יום על הבחירה שלי להיות נאמנה לעקרונות שלי ולמה שאני אוהבת, על הבחירה להיות עצמאית (עם כל החסרונות והיתרונות שיש בזה), ואני מאושרת לעסוק בתחום שהוא אני בכל מובן המילה.

אני שמחה שאני לא מוותרת לעצמי למרות שאני לא מגיעה ליעדים הכלכליים שלי. אני מאמינה שזה עוד יקרה, אבל עד אז אני אמשיך ליפול ולקום בדרך המסולסלת שלי שמלאה בחוויות, א.נשים והתפתחות. ואני גאה להגיד - ״אני אמנית גלילית ואני עושה את מה שאני אוהבת ואני נהנית!! מהעבודה שלי״

אבל הכי חשוב לי להודות לכן שאתן איתי במסע שלי, תומכות ביצירתיות שלי, כל אחת בדרך שלה, בין אם זה לייק לפוסט או לבוא לפגוש אותי בדוכן, ובין אם זה לקנות פריטים שאהבתן - כל תמיכה הכי קטנה שלכן ממלאת אותי במוטיבציה להמשך

אז אני אשמח שתספרי לי בתגובות איך פגשת אותי/את העסק שלי לראשונה / למה את הכי מתחברת?

30.03.2024

האמת, אני מפחדת.

כשהייתי בת 10, הייתה שריפה בכרמל, ממש ליד הבית שלי. הנוף היה להבות.

בבוקר של אותו יום היו עננים אפורים ומפחידים בשמיים וזה הרגיש כאילו סוף העולם מגיע. כל הילדים.ות בכיתה התקשרו בהיסטריה להורים שלהם ורק אני בחרתי שלא להתקשר לאבא שלי. הרגשתי שהטבע עובר משהו, והנחתי שהוא שותף פעיל לפתרון המצב. ואם אתקשר לאבא שלי, רק אפריע לו.

אז פשוט פחדתי.

היום המשיך ואני הלכתי לחוג ג׳אז במרכז ״מירב״, וכשסיימתי חברה של אמא שלי הגיעה ולקחה אותי לביתה, כי לבית שלנו לא יכולנו להגיע. משם החלה נדידה של כמה ימים בין בתים כי השריפה רק גדלה וגדלה.

לא היה לי שום דבר מהחפצים האישיים שלי, רק את בגדי הריקוד שלי. ואבא שלי, שבאותה תקופה היה פקח ולכן הכיר טוב את השטח, היה בשריפה כל הימים הללו, והפחד וחוסר הוודאות לגבי שלומו שיגע אותי.

כחלק מהטראומה פיתחתי פחד לאש, ברמה שלא הייתי מסוגלת להדליק גפרור. חשבתי שהפחד מאש עבר, עד שקיבלתי את הבשורה על הגליל שנשרף.

הקיבוץ שחייתי בו שנתיים עולה בלהבות, ושוב חוזר בי הפחד. חוסר השליטה, חוסר הוודאות.

המבנה בקיבוץ שהוא בסה״כ ארבעה קירות, הוא הבית שלי, המקום שאליו אני מרגישה שייכת, המקום שהתחלתי בו את חיי העצמאות שלי. הוא מלא בחיים שלי, בחפצים שלי, באומנות שלי, בזיכרונות שלי, בחוויות שלי. ואני לא יודעת אם אוכל לחזור אליו, אם יהיה למה לחזור.

יש לי בית לחזור אליו?

13.06.24

הדופק שלי עולה כשאני כותבת את הפוסט הזה.

אחרי המון מחשבה הגעתי להחלטה, אני סוגרת את הבוטיק שלי לבגדי יד שנייה ווינטג לכל המגדרים, באופן זמני.

למה החלטתי לסגור את הבוטיק?

כי מתחילת המלחמה אני מוצאת את עצמי ללא פניות אנרגתית להשקיע את כל כולי בעסק שהקמתי, ובעיקר בבוטיק.

*חוסר הוודאות לגבי מקום מגוריי, הסחורה שנמצאת בצפון ואני לא יודעת מה מצבה בכלל, הלימודים האינטנסיביים בזום והעובדה שאני לא ניידת מקשים עליי לקיים שגרת עבודה כמו שהייתה ושאותה אהבתי.

הבוטיק שלי היה מרכז עולמי. ופתאום, העולם התהפך, והחלטתי לתת יותר מקום לעצמי.

אני משתפת אתכן לא מתוך מקום של תירוצים, אלא כי אתן איתי בכל המסע שלי מהיום הראשון שפתחתי דוכן בגדים קטן.

התשוקה הגדולה שלי לקיימות, לאופנה ולסטיילינג עדיין קיימת בתוכי, אבל לא בעוצמות שהייתה, ואני בוחרת לשחרר כרגע כדי לתת מקום לדברים חדשים להכנס.

כולי תקווה לחזור לצפון ולפתוח את הבוטיק מחדש, להקים דוכנים פעמיים בשבוע, לעבוד בחנות המהממת של דניאל בעמיר ובעיקר לפגוש אתכן, להנגיש לכן אופנה מקיימת ולחגוג את הגוף שלנו דרך אופנה.

יום שישי הקרוב זו הפעם אחרונה לתקופה זו שאני פותחת דוכן בגדים ביריד, אשמח מאוד לפגוש אתכן

יום שישי 21.06 בקיבוץ הזורע

במוזיאון וילפריד 11:00-15:00

17.06.24

זוהי התזכורת שלי אלייך ואליי

להגיד כן לעצמך

לעשות מה שטוב ונכון לך

גם אם זה אומר להגיד לא למסביב, לתוכניות, לרצונות, דעות או שאיפות של הסביבה שלנו.

את יודעת מה הכי נכון ונעים לך, ברגע שתגידי כן לעצמך

יהיה לך יותר אנרגיה לעולם

בפוסט לקט תמונות מרגעים שבחרתי להגיד כן לעצמי

מתי בפעם אחרונה אמרת כן לעצמך? ועל מה? אשמח שתשתפי אותי בתגובות

20.12.24