את המפגש הראשון של קבוצת המחקר ״אני לא טקסט״ פתחנו בהיכרות המשתתפים. לאחר מכן נפנינו להאזין להרצאתה של נטע שרם
The Holy Byte: Sacred Sounds and their Objects
שעניינה באובייקטים קדושים. נטע ביקשה לשאול האם החידוש הטכנולוגי הגלום בדיסקים ובקלטות הנושאים על גביהם חומרים הלכתיים, שיעורי דף יומי ושיעורי תורה, יוצר ״מרחב קדוש״ מסוג חדש. האם שם אלוהים הצרוב על גבי דיסק עושה אותו לאובייקט קדוש הנדרש בגניזה, או שמא ניתן להשליכו ללא חשש בתום השימוש? לחלופין, האם ניתן לצרוב על גבי הדיסק חומרים אחרים מבלי לעבור עבירה? באמצעות עיון בספרות השו״ת עסקנו באינטואיציות של הקהל השואל ושל הרבנים המשיבים ביחס למעמדם של האובייקטים הללו. הקריאה בשו״תים לימדה כי אנשים מרגישים שאובייקטים מסוימים טעונים בקדושה, אף על פי שאין בנמצא גיבוי הלכתי לכך. הרבנים, מצדם, מספקים תשובות מעניינות הנוגעות לאופיו הייחודי של המדיום הטכנולוגי.

ארז לוזון הגיב בדברי חכמה על ההבדל בין תשובה הלכתית כתובה ופנים אל פנים. הוא גם הזכיר את הצורך של פוסק להבין שלהקל זה לא תמיד בא בחשבון מבחינת השואל.ת. ארז גם הזכיר כמה יקר זה לטפל בגניזה וכיצד הפסיקה ההלכתית, אומנם לא מתייחסת לזה במישרין, אבל מכירה במגבלות הללו.

הרצאה 1: תמר שחורי

תמר הציגה פרויקט אמנותי בין תחומי שמטרתו לנסות ולייצר המשגה לריח שנטועה בחוש המישוש ובשפה ויזואלית. מרבית השפות המערביות מוגבלות מאוד בכל הנוגע לתיאור והמשגה מילולית של ריחות. על אף שקל לנו מאוד לשיים צבעים לדוגמה, אנו נתקלים פעמים רבות בקשיים בבואנו לשיים ריחות. אולם, קיים פוטנציאל באפשרות לתאר ריחות דרך מונחים הקשורים לטקסטורה.

תהליכי קליטת המציאות אצל בני אדם הם הדרגתיים. כלומר, המידע שמבוסס על החושים השונים לא נקלט בבת אחת. בתחילה כל חוש מספק מידע בנפרד, ורק בשלב מאוחר יותר המוח מייצר סינתזה בין כל החושים השונים ומייצר חווית מציאות אחת. תמר משתמשת בהדרגתיות הזו כדי לבחון את האופציה לחשוב על חוויית מציאות אחרת.

על מנת לעשות זאת, תמר מציעה לדמיין ציוויליזציה שלחבריה יש יכולת לדמיין ריח על ידי מגע בטקסטורות שונות. אותה תרבות מדומיינת נשענת על עיבוד AI של תמונות של אנשי קבוצת ה-Senk’nam. תמר מדמיינת חיבור אנתרופולוגי שמתעד את התרבות החומרית של אותו שבט ילידי.

הרצאה 2: גל סופר

גל מציע לחשוב מחדש על תפקידם של טקסטים בספרות מאגית. כדי לעשות זאת הוא שם במרכז את לא את הטקסט המאגי, אלא את הספר המאגי כסוגה שמאפשרת להרחיק את הטקסט ומקומו המרכזי מן הספר כארטיפקט. החומר הטקסטואלי הוא לא רק "טקסט", אלא גם יכול לתפקד כסמל או תמונה.

אנחנו רגילים לחשוב על טקסטים כדברים שלמים. אולם, מאגיקונים חושבים על טקסטים באופן אחר. מגיקונים חושבים על טקסטים כחומרים פתוחים, שניתן לשנות ולהחליף, בדומה למתכונים. השינוי מאפשר לריבוי בלתי נתפס של חומרים, ומוביל לתופעה של מעין אגרנות. יש צורך לאסוף כל דבר שיש גם אם הדברים חסרים או לא מובנים. חומרים אלו כלולים באותם ספרים מאגיים.

גל הציג שני מקרי בוחן:

(1) ספר ההקדשות. חיבור שמספק אפשרות להשיב ולהטעין את הכוח לטקסטים מאגיים שאיבדו מכוחם, גם במקרים שבהם המרשמים המאגיים נותרו חסרים או פגומים. כלומר, התוכן הטקסטואלי של הספר המאגי לאו דווקא משפיע על כוחו.

(2) רציפרוקליות מאגית: גם כשיש טקסט במרשם, גם אז לא מדובר בטקסט. הטקסט הוא חפץ משקף שנועד לייצר קשר עם משהו ובאמצעותו להכריח דינמיקה מסוימת.

הרצאה 1: אפרת מילר

אני לא דאטה הרהורים על דטיפיקציה של טקסט וטקסטואליזציה של מדעי הנתונים: מדד כמותני מבוסס טקסט של יחסים בינלאומיים.

איך מודדים בינלאומיים ולמה למדוד זו? מדדים קיימים מבוססים על מדידות, הסכמים בינ"ל יחסי מסחר ועימותים ונוטים למדוד סקלה של חוזק ומדדים חיוביים שליליים. 

על פי המדדים הסטנדרטיים ישראל ואיראן אינן בקשרים, לא בסיכסוך ולא ביחסי סחר או כל סוג של יחסים. בבחינת השיח ביניהן הן אובסיסיות זו לזו. לכן, ניתוח נאומים באו"ם מציגים תמונה מורכבת שאפשר לפספס בדרכי מחקר אחרות. 

אפרת חוקרת את העצרת הכללית של האו"ם המתקיים כל שנה בספטמבר. בדיון הכללי של העצרתי הכללית שבו רוב המדינות עולות ונושאות דברים, זהו דיון חופשי בתוך מסגרת פורמלית, מוגדרת ומסודרת. אם מסתכלים על שיח על ציר של מידת המובנות שלו. העצרת היא דוגמא לשיח מאד מובנה מצד אחד אך חופשי מן הצד השני. מטרת הכנס היא השיח עצמו.
בשנתיים הראשונות אפרת הריצה אלגוריתם של topic model וביקשה לזהות נושאים ותתי נושאים. והיא בקשה ביסוס תאורטי לסיבה לעשות את המחקר הזה - agenda setting and the framing   איך מדינות משתמשות במסגור כדי להשפיע על יחסים בין מדינות, הרבה מהויכוח הוא איך קוראים לנושאים שונים, וההשפעה נעשית בזירת השיח, בזירה הפוליטית הדבר נעשה על ידי הפניית תשומת לב, ומכאן שהtopic modeling  יכול לייצג וקטור אנליטי לזיהוי עמדות בקרב מדינות. המחקר הראשוני של זיהוי נושאי, מראה שבשיח ישראל-פלסטין יש שתי מסגרות: שיח מכוון שלום ושיח מכוון קונפליקט. במבט על ניתן לראות שתי נקודות שינוי, בתחילת שנות ה90 עם נפילת ברה"מ והסכמי השלום עם ירדן ומצריים, ובתחילת שנות ה2000, ה9.11 וקריסת הסכמי אוסלו. ויש קשר הדדי בין שתי המגמות האלה.

הרצאה 1: עופר אידלס

על שפה גוף וטקסט

בשנים האחרונות ישנן ניסיונות רבים לבסס מתודולוגיה חדשה אשר תאתגר את הדומננטיות של היסטוריה תרבותית. בהרצאה עופר הציג שתי גישות: מחקר ההיסטוריה ותיאוריה ספרותית, ודן ביתרונות והחסרונות לצד נקודות החפיפה וההבדלים. 

הרצאה 2: רוני כהן

מהמרים, שרבוטים ולהיטים מימי הביניים

הרצאה זו עוקבת אחרי שיר אחד מימי הביניים המאוחרים ששרד בידינו אך ורק בשוליים ובעמודים ריקים בכתבי יד. נצביע על העדויות הטקסטואליות שיש לנו לשיר, ונראה את הסיבות השונות שהוא הועלה על הכתב. השיר ישמש כמקרה בוחן לשימושים השונים של שרבוטים טקסטואליים  

מיכל שליט קולנדר

הבניית זהות ויזואלית של נשים קדושות, באיטליה בין המאות השש-עשרה עד השמונה-עשרה