צעקה בחדר המדרגות

ציפי חזרה מהקניות, נכנסה למעלית ובהיסח דעת לחצה על קומה 14 במקום 17 . בדיוק כשדלת המעלית נפתחה בקומה 14 ותוך כדי שציפי נאבקת עם הסלים שישארו יציבים, כדי שהתוצרת לא תתחיל להתפזר לה במעלית, היא שומעת צעקה רמה ורווית אמוציות:"אל תגעי לי בביצים!"

בימים כתיקונם, ציפי הייתה עוצרת ומנסה לאתר את הדירה ולזהות את המשתתפים. אבל הסלים במעלית, והצעקה המפחידה גרמו לה ללחוץ על 17 , לקומה שלה.

ציפי נכנסת הביתה, חסרת נשימה, חסרת שקט, מכניסה את הסלים ומושיבה את בעלה על כסא במטבח.

נכנסת לשליטה.

"ילדים!" לחדר משחקים, לא יוצאים עד שאני קוראת לכם. הילדים מכירים את המצב הזה, הבן הגדול, כחלק מקרב מאסף, מנסה להרוויח משהו: "אפשר לראות משהו ב VOD ?"

ציפי מהנהנת בהסכמה.

פונה לבעלה: "אתה לא זז, עד שאני גומרת לספר!"

"במעלית, לחצתי בטעות על 14". לוקחת אויר, "איך שהדלת נפתחה שמעתי צעקה שנאמרה בכעס רב: אל תגעי לי בביצים!"

הבעל: "מאיזה כיוון?"

ציפי: "לא יודעת, הקול נשמע צעיר."

הבעל: "אני לא כל כך מכיר את השכנים בקומה 14" חושב רגע: "למשפחת כהן יש בן בצבא, שמעתי שהוא בבית, סוג של בידוד קורונה בגלל הדבקה ביחידה"

ציפי: "יש לו חברה? מי נגעה לו בביצים?"

הבעל: "גברת כוהן נראית לי מהוגנת למדי", מחייך לעצמו, "עזבי את זה, לא עסק שלנו!"

ציפי לא מוותרת: "מחר יקרה משהו ואני אשאר אם הרגשה שיכולתי למנוע אלימות ולא עשיתי כלום"

הבעל מבין שאין ברירה.

יורד לקומה 14.

ציפי, מחכה בבית, בחוסר סבלנות. מזל שיש קניות לסדר.

כעבור כמה דקות הבעל חוזר.

ציפי: "נו..."

הבעל: "גברת כוהן התנצלה, יותר היא לא תיגע לו בביצים!"

ציפי: "ממממה ?"

הבעל מחייך, נהנה מהרגע, מושך את הזמן: "מתברר שהילד נמצא בבידוד בבית ההורים, אוהב לעשות חמינדוס על הגז. מרתיחים ביצים במים שעתיים, שלוש ויוצאות ביצים חומות. גברת כוהן, לא רגילה שמסתובבים לה במטבח, מתערבת לו בהרתחת הביצים ואז הילד צועק – אל תגעי לי בביצים"

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו ריענון