על אנשים
רציתי לספר על הארץ הזאת, רציתי לספר על נורמליות, רציתי משהו אופטימי ליום העצמאות.
נזכרתי בסיפור ששמעתי מאיש עסקים ישראלי.
לפני שלושים שנה נכנס למשרדו יצרן פלסטינאי מוסלמי מיהודה ושומרון. היצרן רצה לקנות מכונה מהמלאי, קנייה של כמה אלפי שקלים.
אז, עסקאות כאלה בוצעו במזומן. לפלסטינאי לא היה מזומן אתו.
באופן אינטיאוטיבי, הסוחר אמר לו, קח את המכונה, תשלח את הכסף מחר עם מונית.
הפלסטינאי היה קצת המום, בהתחלה חשב שהמוכר צוחק על חשבונו, נראה כלא מאמין גם כשהמכונה נארזה והועמסה על הרכב.
מאז, עברו שנים. הסוחר והיצרן ביצעו מספר עסקאות ומכונות נארזו ונשלחו.
בנקודת זמן מסוימת, הפלסטינאי מסיבות שונות, נכנס לבעיית נזילות ולא השלים את תשלום העסקה האחרונה.
איש העסקים ניסה ליצור קשר וקיבל מהצד השני מסרים מעורפלים.
בשלב מסוים אשתו של היצרן הפלסטינאי, ענתה לאחד הטלפונים, אמרה שבעלה נסע למכה לקיים את מצוות החג'.
הסוחר אמר: "חוזר בתשובה?"
האישה צחקה: "אתה יודע, כולנו מסורתיים"
הסוחר אמר: "תמסרי לו שיתקשר לכשיחזור"
נסתרות דרכי האל, אולי כוחה של מצווה, כעבור כמה ימים הפלסטינאי התקשר.
איש העסקים אמר לו: "החג' מצווה חשובה, אבל היא לו תופסת כאשר חייבים כסף".
הפלסטינאי צחק.
איש העסקים המשיך ואמר: "תברר אצלכם, אני מצטער בשבילך, חבל על הטרחה וחבל על הנסיעה."
לא ברור אם הפלסטינאי ברר.
כעבור כמה ימים הכסף הגיע!
