סיפור מפסטיבל הברידג' באילת

בשבוע שעבר נערך פסטיבל הברידג' באילת. הפסטיבל על שם דוד בירמן מאושיות הברידג' בישראל.

אני ושותפי, רמי רחימי, השתתפנו בתחרות הפתוחה, בתחרות הזו השתתפו כמאתיים זוגות ביניהם רבים ורבות משחקני נבחרות בעבר ובהווה בצרוף שחקנים בכירים רבים מהארץ ומחו"ל. היו שני סיבובי מוקדמות בהם שיחקנו 48 חלוקות קלפים. לגמר עלינו ממקום 26 במוקדמות כחלק מ-48 הזוגות הראשונים שעלו לגמר. בגמר שחקנו בכיף ויצאנו במקום ה- 12.

חזרנו מרוצים.

התאכסנו במלון רויאל ביץ, נהנינו לאורך השהות מאוכל טוב, חדר יפה ונוף מרהיב.

הסיפור שאני מביא היום הוא דווקא מארוחת הבוקר במלון.

פגשתי את הזוג בכניסה לחדר האוכל, האישה עם תיק קטן והגבר חדור מוטיבציה אמר לי: "היום, למרות הפיתויים, אני אוכל רק קצת"

דווקא המשפט הזה, שרק מי שבאמת אוהב לאכול מבין את האתגר פה, גרם לי לעקוב אחרי הזוג.

האישה תלתה את התיק על הכיסא ואמרה לבן זוגה: "לך אתה ראשון, אני אשמור על התיק"

הגבר הלך, חדור מטרה, לאכול מעט. לקח קערת זכוכית ריקה והתחיל לאסוף ירקות לסלט בהרכבה.

התפעלתי, נראה לי שהוא הולך לעמוד במשימה.

בסיום הכנת הסלט, הוסיף שתי כפות טחינה, קצת שמן זיית וכפית זעתר. הגבר חזר לשולחן, אשתו הפנתה את תשומת ליבו שעכשיו תורו לשמור על התיק והלכה לאסוף לה אוכל.

עד כאן, הגבר עומד במשימה..

הגבר התחיל לאכול, רואים שהוא אוהב לאכול.

כעבור כמה דקות האישה חוזרת

הגבר שם את הקערה הריקה בצד.

משאיר לבת זוגו הוראות שלא יפנו את הסכו"ם.

לוקח צלחת שטוחה, לוקח קצת גבינת קוטג', קצת סלט טונה, חתיכה אחת של ג'חנון, ביצה קשה אחת, לחמנית פרג אחת ומתקדם השולחן. כשהוא עובר לידי, הוא מראה לי את הצלחת הדיאטטית. מראה לי עם האצבע את הספרה אחת. אולי מכיוון שלקח רק לחמנייה אחת.

לא הגבתי, בליבי חשבתי שבעניין ה"קצת" הוא כבר על גבול הכישלון. אבל לא רציתי לפגוע לו במורל.

בכל אופן הוא הגיע לשולחן, זוגתו קמה כדי לדאוג לענייני הקפה.

הגבר התחיל להתמודד עם הצלחת.

עד שבת זוגו חזרה, הוא כבר היה לקראת הסוף.

הזדקף, הרגיש שגמר את הארוחה ועמד במשימה.

אבל......בתהליך ההזדקפות הוא שם לב לעמדה שלא ראה קודם. אחד המגישים, מכין מנות דמוי סביח, בתוך בורקס, חציל, ביצה קשה וטחינה. לקח לו אולי עשר שניות להתלבט, לקח לעצמו מנת סביח.

הסביח, כמן סביח היה טעים לתפארת.

הוא כבר מלא למדי.

אשתו ישבה ליד השולחן עם הקפה.

קם לעשות סבוב אחרון, אולי יכין איזו כוס תה.

בדרך לתה, ראה את דוכן הגלידה.

הוא נעצר: "יש לך גלידה בטעם שוקולד מריר?"

המגיש אמר לו: "לא יודע אם זה מריר, אבל הגלידה כהה למדי עם שבבים של שוקולד"

התלבט שניה ואמר: "טוב, תביא כדור אחד"

חזר לשולחן עם הגלידה.

מרחוק הוא סימן לי שאת ה"מטרה" הוא דוחה למחר.

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו ריענון