בוקר, עולה בתחנת חוף הכרמל .

מתיישב ברכבת.

מולי יושב גבר כבן שלושים שקוע בספר לימוד עבה בכריכה רכה.

הנחתי שמדובר בסטודנט להנדסה / משפטים בדרך לאוניברסיטה בתל אביב .

למה ? לא יודע .

נרדמתי לעשרים דקות .

התעוררתי .

הגבר עדיין קורא.

לי משעמם.

קצת התקנאתי בגבר עם הספר.

מה הוא קורא בכזה עניין?

עלה בדעתי לעשות את המתבקש אך הלא כך כך ראוי, להציץ בכותרת הספר ולהבין מה הנוסע שיושב מולי קורא בענין כה רב.

טוב, זה לא כך כך פשוט. צריך לקרוא את האותיות הפוך. מדובר על נעיצת מבט ארוכה וחודרנית. ואם אתפס נועץ מבט, לא נעים.

יש עוד עשרים דקות נסיעה לפחות עד תל אביב .

טוב. משעמם לי אני הולך על זה.

ההשתדלות משתלמת.

הפתעה!

שם הספר: "תורת הטיפול הקוסמטי"

לא ראיתי את זה מגיע ...

ניסיתי לזהות משהו שמסביר איך גבר שעד לפני רגע נראה סטודנט, רגיל מתעמק בעינייני קוסמטיקה.

פתאום, רעש בכניסה לקרון.

נכנסה בחורה בשנות העשרים, קצת מבוהלת, שאלה: "מישהו מצא כאן ספר ששכחתי?"

הבחור ממול מתרומם עם הספר ביד ושואל: "תורת הטיפול הקוסמטי?"

נכתב על ידי יאיר ונעם דימנט

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו ריענון