התהילה של ציפי

היום אני מספר לכם איך ציפי, חברה שלי, זכתה בתהילת עולם. אומרים ששמה עשוי להירשם באותיות זהב בעולם התהילה הקולינרי לצידם של ממציאי ה- "נזיד האירי" וה- "סטייק טרטר".

אומרים שהנזיד האירי(החלטתי לחסוך לכם את השם בגאלית) הראשון, התגלה על ידי אירי ששכח את תבשיל הבשר שלו על האש במשך כמה שעות.

הסטייק טרטר, לפי הפולקלור הקולינרי, היה הפתרון של הרוכבים הטטרים לשמירת הבשר מתחת לאוכף, כך שבסוף יום רכיבה הוא היה מתאים לאכילה.

אתם בטח שואלים איך ציפי זכתה להיכנס לרשימה המכובדת הזו?

מעשה שהיה כך היה.

ציפי הזמינה כמה חברים למשחק ברידג' חברתי.

כמו כל דבר טוב המשחק מתחיל בארוחה "קלה".

לפני הארוחה מחממים את הלחם שנקנה במאפיית בוטיק למביני עניין. תוך כדי חימום הלחם, כשאנחנו עסוקים בשיחה, התפשט ריח של עוגיות (הרעים יגידו ריח של שרוף).

ציפי, רצה לתנור. תוך כדי ריצה נזכרה שלא הוציאה מהתנור את העוגיות מצופות שוקולד שמאוכסנות שם דרך קבע.

ציפי חילצה את העוגיות ה"שרופות" ושמה אותם בכיור (בדרך לזבל). חברותי למשחק הברידג', שייכות לדור שלא זורק אוכל. עשו קצת "פו, פו", לקירור העוגיות, וטעמו את העוגיות.

אי אפשר היה להפסיק לאכול אותן.

הפריכות, השוקולד והאפייה המחודשת הביאו את העוגיות לשיא חדש.

"עוגיות השוקולד של ציפי" הכניסו את ציפי, ממציאת ה"אפייה הכפולה", לעולם התהילה הקולינרי.

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו ריענון