הנשים בחייו

הסגר (השלישי?) נגמר, סוף סוף התאפשר מפגש של חברי ילדות.

רוב המפגש הוא ישב עם כובע.

לכשהסיר את הכובע, אחד הבחורים העיר שהתספורת יפה והצבע נראה טבעי.

הוא אמר שהצבע האפור הוא שלו וטבעי לחלוטין

הוא המשיך לספר:

"מכירים את השרפרפים הקטנים של כתר פלסטיק ?

לאימא שלי היו שניים כאלה. כמו תאומים, אחד לבן והשני אפור.

אני ירשתי את הלבן. אחותי את האפור.

אחותי טוענת שסידרתי אותה והשרפרף הלבן הרבה יותר טוב.

אימא בזקנתה, הייתה מתקלחת תוך כדי שהיא יושבת על השרפרף הלבן.

פעם בשבועיים שלושה, אני מגיע ערום למקלחת(נָאקֵעט- בשפת המקור) שם כבר מחכה לי השרפרף הלבן.

אני מתיישב.

זוגתי, מגיעה עם מכונת תספורת שמחוברת בכבל ארוך לשקע.

זו בעצם מכונה נטענת, אלא, שכמו אצל כולנו, גם הבטרייה שלה הזדקנה והיום היא פחות נטענת.

זוגתי מספרת אותי. למרות הכבל, עושה קסמים עם המכונה על ראשי המאפיר.

מסיימת את העבודה עם זוג מספריים. המספריים מטפלות בשערות הבודדות ששרדו את המכונה. בת זוגי מכנה אותן ה"אנטנות" ובנוסף באזור האוזניים שנעשה יותר ויותר דומיננטי עם השנים.

המספריים מתוחזקות כהלכה, לאחרונה נשלחו ל"טיפול" (שלַייפ) אצל לובלינסקי, הן כמו חדשות.

הטובות במספרות היו יכולות להיות גאות במספריים האלה.

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו ריענון