שביל חדש

מזה מספר שנים נגמלתי משעון. הרי אפשר לראות את השעה בטלפון.

בשבועות האחרונים חזרתי....

Band5 של שיומי, זה יותר צמיד משעון, אבל הוא מראה את השעה, מודד דופק, סופר צעדים ועוד ועוד.

פחות ממאתיים ₪ במשלוח עד הבית.

למה?

תקופת קורונה, אין שחייה בבריכה שהיא הפעילות המועדפת שלי. אני יוצא להליכה מידי כמה ימים ורציתי לדעת כמה צעדים אני עושה. בתקופת הקורונה רוב היום אני מול המחשב. משחק ברידג', קורא ולפעמים כותב.

החלטתי שכדאי שאדע כמה צעדים אני עושה במשך השבוע.

עד כאן, למה יש לי מד צעדים.

במהלך הקורונה חיה צועדת כמעט כל יום, בדרך כלל עם א. (לא זאת מבית הנשיא הקודם)

חיה ו א. מגיעות לפינות של יבנה שאפילו ראש העיר בקושי מכיר.

כך הן גילו את השביל החדש שעובר לאורך נחל שורק.

התחייבתי לראות את ה"תגלית" החדשה.

ביום שישי אחרון אהוד ישן אצלינו ערב קודם ובשישי אחרי ארוחת צהריים יצאנו שלושתינו אל השביל.

מתוך התחשבות באהוד נסענו עם המכונית לקרבת השביל.

ביציאה מהאוטו, הראיתי לאהוד את מד הצעדים.

שאלתי: "על כמה הוא עומד עכשו?"

אהוד ענה: "חמש מאות שמונים ושלוש"

שאלתי: "על כמה הוא יעמוד בסוף הטיול?"

אהוד חשב קצת וענה: "אתה תנחש ראשון"

חייכתי לעצמי, יופי של אסטרטגיה בהעדר מידע , "כדאי לשמוע מה סבא חושב"

אמרתי: "4000"

אהוד ענה: "4010"

ניחוש יפה!

סכמנו את המצב: בכל התוצאות עד 4004 אני מנצח, ב 4005 בדיוק זה שויון וכל התוצאות מעל 4006 אהוד מנצח.

חזרנו להדרכה של סבתא, טיילנו בשביל החדש, זיהינו את העצים החדשים שניטעו והתחלנו לחזור.

הנצחתי כמובן את האירוע.

אנחנו הולכים בכיוון החניה.

אהוד שם לב שסבתא מתקדמת בכיוון אחר, הוא מנסה לכוון אותה לאוטו.

אני מסביר לאהוד שתוספת הדרך שסבתא יוזמת, רק מוסיפה צעדים ומגדילה את הסיכוי שלו לנצח בניחוש.

אהוד מבין, מתמקד במטרה, מסביר לסבתא שהכול בסדר אפשר להאריך את הדרך.

אנחנו שוב בדרך, לאוטו.

אהוד מבקש לראות את מד הצעדים.

מד הצעדים עומד על 2800. אהוד מצהיר:"אני משנה את הניחוש שלי ל 3400"

אמרתי: "אני לא בטוח שהשינוי נכלל בתקנון החוקים".

השתהתי קצת בתגובה ודי שמחתי שאהוד עדיין מנסה לנצח.

אמרתי: "אני מאשר את השינוי"

בסוף מד הצעדים הגיע ל 3500 ואהוד ניצח.

בהמשך של אותו אחר הצהריים הוא ניצח אותי גם בשש-בש.

הייתי מרוצה.

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו ריענון