ספה למסירה

קובי אוהב מציאות.

קובי היה גאה בספות הסלון שלו, אותן קנה במאה ₪ מיד שניה לפני עשור.

ציפי, פחות אהבה אותן.

היה גם איזה קרב מאסף שכלל ניסיון זמני לכסות את הריפוד המוכתם בבד.

בסוף, ציפי קבעה שהילדה צריכה להתבגר עם איזה מינימום אסטטי והספות לא שם.

הספות פורסמו באינטרנט למסירה בחינם.

קובי היה בטוח שהספות יהיו "להיט" ברשת.

היה קונה, במעבר מלינת רחוב לדירה מסודרת שהתעניין. ה"עיסקה" כמעט צלחה עד שה"קונה" ביקש תמונות נוספות.

הקונה לא אהב חלק מהכתמים.

קובי עוד ניסה להגיד שלפני עשר שנים, כשקנה אותן, הם היו כמעט חדשות.

ה"קונה" הגיב שהוא החליט להפסיק את ההידרדרות שלו והוא חושב שהספות לא עולות בקנה אחד עם ההחלטה.

כשקובי סיפר לי את כל הסיפור, ראיתי אותו בדמיוני רודף אחרי אנשים ברחוב ומנסה לשכנעם לקבל את הספות.

השבוע דיברנו בטלפון.

הרגשתי שהוא שמח.

"נו" אני שואל: "מה חדש?"

והוא עונה בחיוך גדול: "למרות כל הספקנים, לא אמרתי ג'ק רובינסון ותוף פחות משלשה חודשים הספות נחטפו"

אומרים שלכל סיר יש מכסה.

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו ריענון