הקורונה משנה סדרי עולם

פעם, לפני הקורונה, השתתפתי בכמה פרלמנטים.

פעם בשבוע היה את ה"פרלמנט בכפר".

בדרך מהבית לפרלמנט נהגתי לעבור בחנות הפיצוחים לקנות משהו למשתתפים. בהזדמנות זו הייתי, לפי הוראות של חיה, קונה גם השלמות הביתה.

פתאום, הופיעה הקורונה והפרלמנט עבר ל- zoom . אני פחות מתחבר ל- zoom .

בכל אופן הפסקתי לעבור דרך חנות הפיצוחים.

חיה לקחה את התפקיד בשמחה. "קונה" זה הרי השם השני שלה.

אבא של חיה יחיאל ניהל מכולת ברמת גן, אולי לזיכרו, חיה מאוד אוהבת עסקים קטנים ותמיד מנסה לקנות שם יותר.

בכל אופן יצא שבחודשים האחרונים לא הגעתי לחנות הפיצוחים.

השבוע, אמרתי לחיה שנגמר הלחם שאני אוהב ואני קופץ למאפיה. להזכירכם, המאפיה צמודה לחנות הפיצוחים.

"יופי, יש רשימה קטנה של פיצוחים תקנה בבקשה"

קניתי את הלחמים ומשם לחנות הפיצוחים.

בחנות הפיצוחים אספתי את המוצרים.

כמעט טעיתי כשבחרתי "כוסמת רגילה", אבל תיקנתי ל"כוסמת ירוקה".

הייתה גם בעיה עם השקדים מצופי השוקולד. מתברר שיש כמה סוגים: מריר, חלב, פרווה, לבן ומעורב. טלפון קטן לחיה וצלחתי את המשימה בכבוד.

בסוף הגעתי לקופה.

הבחור בקופה עושה את החשבון ובסוף אני אומר לו:"אישתי חברה במועדון הלקוחות שלכם."

הבחור מהנהן: "חיה דימנט?" הוא מחפש: "הנה כמובן, חברה VIP אצלנו ."

פתאום אני רואה שהבחור, משנה התנהגות, מחייך, אורז הכול בהקפדה יתרה ואומר בחיוך: "מגיע לך גם סל בד."

לא זכור לי שלפני הקורונה היא הייתה חברה VIP .

נראה לי שבחנות הפיצוחים מעריכים את תרומתה של חיה לכלכלה.

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו ריענון