אתם עיוורים

כשפניתי אליו הוא אמר לי:"אתם עיוורים!" ואני רק רציתי לעזור. לרגע הוא נרגע, הסתכל עלי במבט של חוסר תוחלת והוסיף: "מסתכלים ולא רואים!"

לא הבנתי מה עשיתי רע.

בואו נתחיל מהתחלה....

שבת בבוקר, תכננו לבקר את המשפחה בצפון. חיה עוד בשלבי הכנה מוקדמים, אני בחוסר שקט של לפני נסיעה, נסעתי למלא דלק. הגעתי לתחנה ואז ראיתי אותו ממלא דלק. בחור צעיר, חסר שקט, תזזיתי, כל הזמן מסתכל לצדדים, מידי פעם עוקב אחרי מד הדלק המתקדם וממלמל לעצמו.

התקרבתי, אז שמעתי אותו ממלמל:"זכרון, כמעט חיפה....."

רציתי להרגיע אותו, הוא נראה על סף התפוצצות, פניתי אליו: "קרה משהו? צריך עזרה?"

הסתכל אלי:"אני? עזרה?"

פתאום נרגע לרגע ואמר:"אני עוזר לעצמי. אתם צריכים עזרה, אתם שלא רואים מה קורה"

לא הבנתי, לא ידעתי מאיפה להתחיל אז שאלתי:"מה זה 'כמעט חיפה'?"

הסתכל אלי ואמר:"אם הם יגיעו עכשיו, אני מחשב לפי מצב מיכל הדלק עד איפה אוכל לברוח"

החידה מסתבכת:"מי יבוא? רודפים אחריך?"

הוא מסתכל עלי, נראה מיואש מחוסר ההבנה שלי:"הם מבזים ומשפילים בזמן שפה מגיפה, הם סימנו את

"תל אביב" כאויב ומי שעומד מולם בסוף ירגיש את נחת זרועם"

אני מתחיל להבין.

ואז הוא אומר לי:" אתם כולכם עיוורים!..... מסתכלים ולא מבינים מה מתרחש!!!"

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו רענון