בעידן שלפני הקורונה (פברואר 2020) חיה ואני חגגנו ארבעים שנות נשואין.

מה זה אומר?

תקראו סיפור.

שמוליק וחגית הזמינו אותנו לארוחת בוקר.

חיה הציעה שאנחנו נגיע עם סלט ולחם.

סלט זה אני!

ארוחת הבוקר מתוכננת ל 9:30, אני יכול להספיק לשחות לפני.

נסעתי לבריכה, מתברר ששמוליק וחגית בהליכה היומית, לפני ההכנות לארוחת בוקר.

אני מתארגן באוטו עם המסכה, לפני הכניסה לפארק המים, שמוליק וחגית מופיעים בפתח המכונית ומברכים אותי בבוקר טוב.

לא שזיהיתי דאגה על פניהם, ליתר בטחון, אמרתי להם שהכול מתוכנן לפי נוהלי הקורונה המחמירים והסלט כבר "מתבשל".

ככשחזרתי הביתה, חיה הייתה בתהליך התעוררות.

בעוונותיי ניצלתי הזדמנות.

אני: "יש לך ד"ש משמוליק וחגית!"

חיה מתוך ה"נים ולא נים": "איפה פגשת אותם?"

אני: "הלכתי אליהם הביתה לראות את שולחן האוכל והסביבה כדי להכין סלט שישתלב באווירה."

חיה: "מהההה?" אבל תוך כדי הוצאת האוויר של ה- "מהההה?" (במאמר מוסגר: ואחרי ארבעים שנות נישואים) היא גם התעוררה וגם הבינה.

תגובות - רשמו תגובה, לחצו שליחה ובצעו רענון