על זוגיות

חיה מגיעה הביתה, מנופפת באיזה ירחון.

אני מברר: "מה קורה?"

חיה בחיוך של ניצחון: "ביקשת "לאישה", לא?"

לרגע אני רוצה להגיד: "אני לאישה?" אבל אני נזהר וטוב שכך, לחיה זיכרון יותר טוב.

פתאום נזכרתי.

אנחנו מחזיקים (סליחה מראש ממערכת לאישה) בשירותים עיתון לאישה. לפני כמה שבועות אמרתי לחיה בקשר ל"לאישה" בשירותים, אומנם עיתון חגיגי של ראש השנה, אבל מיציתי אותו. אני מעודכן ברכילות נכון לספטמבר האחרון. אני יודע מי הקוסמטיקאית של הזמרת המפורסמת, איפה הכדורסלן המחונן מטפל בפצעי הבגרות שלו, מי נראתה עם בן זוג חדש לקראת החג ומי הייתה בהריון בראש השנה (אני מקווה שנולד ילד בריא והכול בסדר).

"תודה" אמרתי לחיה.

ההתנהגות של חיה חשודה, אז שאלתי: "למה דווקא היום?".

חיה, מנצלת כל רגע : "תנחש?"

כמעט אכלתי אותה, נזכרתי שיש לי פגישה מחרתיים ב 13 לפברואר. פתאום הכול התבהר, ניסיתי לשמור על פנים רגועות, כאילו ידעתי כל הזמן: "יום נישואים, שלשים ושמונה שנים, לא הולך ברגל".

חזרתי ל"לאישה" והוספתי: "יופי של מתנה".

למחרת אכלנו להנאתנו באיטלקית במתחם התחנה, קינחנו בגלידה בווניליה וסיימנו בסרט בייס פלאנט.

בסוף יום הנישואין עוד הספקנו לתפוס משחק מהליגה האנגלית האהובה על חיה.

ואם כבר דנים בזוגיות, סיפור מהחיים של חבר שלי....

דורון קבע ב 13:30 ארוחת צהריים עם חברים ב"מי ומו" ברחובות. הניה אמורה לחזור מרופא השיניים ב 12:30 כך שאין בעיה.

השעה 12:00 דורון יושב נינוח מול מסך המחשב.

טלפון.

הניה על הקו: "הרגע יצאתי מהרופא, הגעתי לאוטו ואני לא מוצאת את המפתחות!"

דורון מנסה לעזור: "אולי בכיס של המעיל, אולי בתא סודי בתיק".

אין זכר למפתחות.

הניה ממשיכה בחיפוש.

דורון מתחיל לכתוב הודעת נבצרות מהפגישה.

טלפון. הניה שוב על הקו.

"אל תשאל מה קרה, המפתחות היו בכיס המכנסיים, כשהורדתי את המכנסיים אצל הרופא, הם נפלו מהכיס"

דורון מרוצה לשנייה ופתאום מן אי נוחות: "רגע מי מוריד מכנסיים אצל רופא שיניים?"

הניה, צוחקת.

רופא שיניים זה בשבוע הבא, השבוע זה היה רופא נשים !

ואיך הייתה ארוחת הצהריים? מומלצת כרגיל.