כמעט חטפו אותו

הוא נסע לסופר לקניה קטנה.

הקניה היה הייתה ממש קטנה, הוא אפילו לא עשה רשימה.

הייתה שעת צהריים, הוא היה אחרי ארוחת צהריים דשנה והרגיש מנומנם למדי.

היום הוא דווקא זקוק לאיזה שעת שינה בצהריים.

שתי דקות נהיגה הוא כבר בסופר.

אסף את המצרכים והלך כדרכו לעמד השרות העצמי.

הוא היה כול כך עייף לקח לו דקה למצוא בתפריט "בצל לבן". בסוף שילם בכרטיס אשראי והלך לאוטו.

הניח את סל המצרכים לידו, הניע את האוטו ועצר קצת להתרעננות, העיניים כמעט נעצמו, רצה להתקשר לאישה לדווח בצוע.

אמר לעצמו שהוא צריך להיזהר בנהיגה הביתה.

הוא נרדם לרגע.

דפיקה על החלון.

מסתכל, מישהו עם שפם מסמן לו לפתוח.

פותח את החלון.

פתאום מופיעה סכין והאיש אומר לו תצא מהאוטו.

כמעט באותו זמן הוא שומע את הקול של האישה בדיבורית.

מדברת במהירות, כנראה באמצע הבישול.

הוא מנצל את ההזדמנות.

עונה לאישה: "מוקד שימי לב, המשופם הלא מגולח עם הסכין הופיע שוב!"

האישה, מגיבה בנחישות: "צילמת ?"

מתעלם מהאיש והסכין, הוא עונה: " התמונות בדרך אליך, תפני את תשומת לב המבצעים לצלקת במרכז הסנטר"

האיש עם הסכין אומר לו: "זה בצחוק, הכול בצחוק!"

הוא עונה בחביבות והבנה: "תחכה פה, אני אראה מה אפשר לעשות"

הוא שומע קול נפילה של סכין.

מתעורר.

החלון בכלל סגור.

רק ליתר ביטחון, הוא מתקשר לאישה.