גן פוליטי


הכל התחיל בגן הילדים, הארוע המכונן היה שרואי ילד ערני בן ארבע רצה להגיד שיש גם אלטרנטיבה לחלוקת הזמן בפינת הקוביות. פינת הקוביות בגן היתה של בני, הוא שיחק בקוביות הגדולות מתי שרצה ובכול הקוביות.

כאשר בני לא הגיע לגן, היתה בפינת הקוביות חלוקת זמן יותר צודקת. מספר ילדים שיחקו בקוביות והגננות התערבו לעיתים רחוקות.

איך יצא שבני השתלט על פינת הקוביות?

האמת שבפעמים שבני לא שיחק בפינת הקוביות, בני היה אתגר חינוכי. ילד שאהב לקבוע את החוקים בכול פינה בגן, חשב שהכול מגיע לו, ועמד על שלו בטכניקות שונות כמו בכי, השתוללות, התנהגות לא נעימה לילדים אחרים, נזק והפרעות. כך שהמשיכה של בני לעמדת הקוביות והעובדה שהקוביות העסיקו אותו מרבית הזמן די שרתה את הגננות.

יכול ליהיות שהכול היה ממשיך על מי מנוחות.

עד הרגע שרואי גם רצה לשחק בקוביות. רואי שאל את הגננות מתי יגיע תורו?

הגננות ניסו לתת לו חלק מהקוביות,אבל ברגע שבני שם לב, השיטה לא עבדה.

רואי פנה לגננות מידי פעם הו ניסו להסיח את דעתו או לדחות אותו לשבוע הבא.

רואי, בצר לו, ניסה לפנות לכול הסמכויות, למנקה, למבשלת, למנגנת. כולם הפנו אותו לגננות.

פעם רואי גם פנה לשוטר שביקר בגן. השוטר מבודח, החזיר את רואי לגננות.

האמת שטכניקת הסחת הדעת עזרה ואחרי שרואי מיצה את כל הרשויות נראה היה שהוא ירד מהנושא.

יום אחד הגיע מפקח לגן, דיבר עם הגננות והילדים. ריכז את כולם ושאל את הילדים מה הם אוהבים ומה היו רוצים.

כשהגיע תורו של רואי הוא שאל: "למה אף אחד לא יכול לשחק בקוביות בשעה שבני בגן ?"

הגננות ניסו לשנות נושא, אבל המפקח דווקא רצה לשמוע.

רואי הסביר.

הגננות הרגישו מאוד לא נוח.

בתוך ליבן ראו את מעשהו של רואי כהלשנה והוצאת סיפור פנימי מחוץ למערכת.

אחת הגננות הרגישה שזה מעשה בגידה, להוציא דיבת הגננות מחוץ לגן זה, ממש מעשה של "שוברים שתיקה".

המפקח רשם משהו בפינקסו.

הגננות החווירו.

המפקח הסתכל על רואי ועל הגננות. ואמר: "אני אדאג לפינת קוביות נוספת!"

הגננת הבכירה שאלה: "זה מותר?"