איפה המשקפיים ?

בשש אחר הצהריים, היה ביקור מתוכנן אצל חברים.

הוא לא אוהב את השעה הזאת !

לא בגלל שהוא מפסיד את השידור של המשחק בטלויזיה, אלא מכיוון שבכיוון אחד צריך לנהוג עם משקפי שמש ובכיוון שני עם משקפיים רגילות.

בסדר, במשך השנים למד להתמודד עם בעיות מהסוג הזה.

כשיצאו מהבית הרכיב את משקפי השמש והזכיר לעצמו שעבור הדרך חזרה יש לו באוטו זוג משקפיים רגילות.

בשעות הערב המאוחרות חזרו הביתה.

כשהגיעו לחניה, זכר להשאיר את המשקפיים הרגילות באוטו ולקחת איתו את משקפי השמש אותם ירכיב מחר בבוקר כשיצא מהבית.

למחרת בבוקר הלך "רגע" למחשב, בדק הודעות ומשם לחדר הרחצה להתגלח.

תוך כדי התגלחת נזכר שלא ראה את משקפי השמש על שולחן העבודה.

מוטרד מהמחשבה של "איפה משקפי השמש?"

מחשבה כזאת מביאה איתה סכנת פציעת גילוח בשל חוסר ריכוז.

נזהר וסיים את הגלוח.

חזר לחדר עבודה.

המשקפיים, בדרך כלל מימין למקלדת, אכן לא שם.

הוא זוכר שאתמול לקח את משקפי השמש מהאוטו. הזיכרון ברור, הוא זוכר את הרגשת המגע של המשקפיים ביד שמאל שכן יד ימין כבר מוכנה עם המפתח לדלת הכניסה.

הוא משחזר: אתמול פתח את דלת הכניסה, טיפל במערכת האזעקה. אחר כך נכנס לחדר העבודה. פתח את המגירה, והכניס את הארנק והמפתחות למגירה.

רגע !

איך הוציא את ההארנק מהכיס השמאלי עם משקפיים ביד ?

יתכן ששם את המשקפיים במגירה לפני הוצאת הארנק.

פתח את המגירה....

ראה את החיוך שלו משתקף במשקפיים.