אי הכרתי אותה ?

ישבנו בתור לאורטופד, היה נדמה לי שהוא איש שיחה, אז אמרתי לו איזה מילה והוא התחיל לספר:

"אז אתה שואל איך הכרתי את אשתי?

אתה יודע גרוש בשנות החמישים, עשיתי את כל הדברים שצריך.

פעילות של פנויים ופנויות, אתרים באינטרנט, שביל ישראל (במאמר מוסגר,שם התחילו הבעיות עם הברכיים) וסתם חברים וחברות שניסו לשדך לי.

יותר משישים פגישות ולא מצאתי את האחת.

יום אחד המתנתי לפגישה עם חברים בסינימטק בתל אביב, ישבתי על כיסא וחיכיתי להם. חשבתי לעצמי, חלק גדול מהנשים המבקרות פה הן פנויות ואין לי דרך לבדוק את זה.

הגיע זוג החברים, התחבקתי עם האישה ואמרתי לה במין משובת נפש מבודחת: "יש לי הסכם עם הסינימטק שאני מחבק את כל הבלונדיניות"

היא צחקה!

פתאום אני שומע קול נשי מהצד:"אותי לא חיבקת!".

הסתובבתי וצחקתי.

"נו" היא אומרת לי, פורסת את ידיה לצדדים תוך כדי סבוב כפות ידייה החוצה, במחווה של ספק הזמנה, ספק שאלה.

עשיתי את הצעד קדימה וחיבקתי אותה.

מאז אנחנו ישנים כפיות."