ניסיון לרצח

אשתי כנראה כועסת עלי.

לפני כחודש, יאיר שמגיע פעם בכמה שבועות, בדק את המקרר וזרק כמה מוצרים שפג תוקפם. הוא לקח אותי לשיחה אינטימית ואמר: "אבא אתה בסכנת חיים פה, תהיה ערני".

חיה הגיבה ב : "זו סערה בכוס מים, לא צריך לעשות עניין מיום יומיים בתאריך התפוגה".

העניין נשכח ממני עד השבוע.

השבוע ניצלתי מכמה ניסיונות לרצח. טוב, אולי לא רצח אבל לפחות חבלה חמורה.

זה התחיל בזה שחיה השאירה את דלת המדיח פתוחה כך שאני אמעד עליה בדרך לקפה של הבוקר.

זה נמשך בהשארת דלתות עליונות של המטבח פתוחות בדיוק בגובה הנכון כך שאקבל מכה בראש תוך כדי הכנת ארוחת הבוקר.

המקרה השלישי, המתוחכם מכולם, השאירה בקומקום החשמלי את החומץ שהרתיחה לניקויו. ראיתי מים חמים בקומקום, הכנתי לעצמי תה, למזלי הרגשתי בטעם המוזר של חליטת התה וניצלתי.

בעניין החומץ ראיתי הזדמנות להפסיק את הניסיונות. כדי לתת לחיה איזה תחושה של הצלחה, אמרתי לה שיש לי תחושה של כוויה בגרון. והוספתי שההצטננות, בה נדבקתי לאחרונה, היא בטח תוצאה של ירידת החסון הטבעי שלי כתוצאה משתיית החומץ.

אני מקווה שהניסיונות יפסקו.

להשלמת התמונה וגם כדי שחיה תסכים לערוך את הפוסט, אני מביא גם את תגובתה. התגובה בעיקרה הינה הכחשה גורפת, ויש לה גם צידוק תאורטי של "חוסר ריכוז על רקע גילאי".

רק שתדעו אם פעם קורה לי משהו במטבח, זה לא מקרי.