שורשים מרוקאים
ראיתי אותן במשחק של הפועל תל אביב, מרסל בשנות הארבעים עם חולצה אדומה והניה בשנות השישים עם כובע אדום. צחקו והתלהבו, לפעמים התחבקו.
ראיתי אותן במשחק של הפועל תל אביב, מרסל בשנות הארבעים עם חולצה אדומה והניה בשנות השישים עם כובע אדום. צחקו והתלהבו, לפעמים התחבקו.
הן נהנות !
הן נהנות !
מאחורי גבן, קראו להן ביציע "הזוג המוזר".
מאחורי גבן, קראו להן ביציע "הזוג המוזר".
כשעברתי לידן חייכתי. כנראה עבר גם מסר נוסף, או אולי זו הייתה הרגישות של הניה. הניה הורידה את הכובע, כופפה את הראש הבלונדיני ואמרה: "אם תסתכל טוב, תראה שורשים שחורים, אנחנו לא כאלה שונות"
כשעברתי לידן חייכתי. כנראה עבר גם מסר נוסף, או אולי זו הייתה הרגישות של הניה. הניה הורידה את הכובע, כופפה את הראש הבלונדיני ואמרה: "אם תסתכל טוב, תראה שורשים שחורים, אנחנו לא כאלה שונות"
שורשים, זה כל הסיפור.
שורשים, זה כל הסיפור.
בהתחלה הן רק אמרו "שלום" בחדר כושר. אם נדייק זה היה מין נענוע עם הראש שאתה מקדים לכל מי שאתה לא באמת זוכר, אך אתה אולי אמור להכיר, מין יציאת ידי חובה, כי הפרצוף נראה מוכר.
בהתחלה הן רק אמרו "שלום" בחדר כושר. אם נדייק זה היה מין נענוע עם הראש שאתה מקדים לכל מי שאתה לא באמת זוכר, אך אתה אולי אמור להכיר, מין יציאת ידי חובה, כי הפרצוף נראה מוכר.
הם לא היו מאותה עדה וגם היו הפרשי גילים של כעשרים שנה. מרסל בתחילת שנות הארבעים והניה בענייני בריאות, נכדים ופנסיה.
הם לא היו מאותה עדה וגם היו הפרשי גילים של כעשרים שנה. מרסל בתחילת שנות הארבעים והניה בענייני בריאות, נכדים ופנסיה.
אחר כך, יצא להם להחליף כמה מילים על מתכונים.
אחר כך, יצא להם להחליף כמה מילים על מתכונים.
בהמשך, הניה באמת שיפרה את הקוסקוס שלה. מרסל נעזרה בהניה, פה ושם, בענייני חינוך והתנהלות.
בהמשך, הניה באמת שיפרה את הקוסקוס שלה. מרסל נעזרה בהניה, פה ושם, בענייני חינוך והתנהלות.
באחד הימים מרסל הגיע נסערת, בעיות משפחתיות, הניה לקחה אותה לארוחת בוקר מול הים.
באחד הימים מרסל הגיע נסערת, בעיות משפחתיות, הניה לקחה אותה לארוחת בוקר מול הים.
פעם אחרת, הניה פחדה מאיזו פגישה עם רופא ובאופן טבעי מרסל התלוותה אליה.
פעם אחרת, הניה פחדה מאיזו פגישה עם רופא ובאופן טבעי מרסל התלוותה אליה.
הם נעשו חברות !
הם נעשו חברות !
מדברות בטלפון כל יום ונפגשות פעמיים בשבוע.
מדברות בטלפון כל יום ונפגשות פעמיים בשבוע.
מרסל רצתה להשתתף בטיול שורשים למרוקו.
מרסל רצתה להשתתף בטיול שורשים למרוקו.
רב החברות כבר היו.
רב החברות כבר היו.
בעלה לא בעניין.
בעלה לא בעניין.
"מה דעתך?" פנתה להניה
"מה דעתך?" פנתה להניה
הניה הופתעה "אני? מרוקו ?" ואחר כך צחקה "סוף סוף אוכל לנצל את הפולנית שלי"
הניה הופתעה "אני? מרוקו ?" ואחר כך צחקה "סוף סוף אוכל לנצל את הפולנית שלי"
מרסל אמרה: "כל החברות כבר היו", השתהתה רגע ומצאה בתוכה את המשפט הנכון: "העיקר זו החברה".
מרסל אמרה: "כל החברות כבר היו", השתהתה רגע ומצאה בתוכה את המשפט הנכון: "העיקר זו החברה".
הניה הרגישה שחיבוק של הסכמה הוא התשובה היחידה.
הניה הרגישה שחיבוק של הסכמה הוא התשובה היחידה.
בערב, תוך כדי הארוחה היא העלתה את הנושא, בעלה דווקא הסכים.
בערב, תוך כדי הארוחה היא העלתה את הנושא, בעלה דווקא הסכים.
עניין ה"שורשים" הצחיק אותו והוא אמר: "שנה הבאה תחפשו שורשים בקראקוב"
עניין ה"שורשים" הצחיק אותו והוא אמר: "שנה הבאה תחפשו שורשים בקראקוב"
הן הצטרפו לקבוצה.
הן הצטרפו לקבוצה.
כעבור יומיים הניה מתקשרת הביתה. בעלה עונה לטלפון ושומע את אשתו: "מה נשמע כפרה, מה שלומך נשמה שלי, חיים שלי?"
כעבור יומיים הניה מתקשרת הביתה. בעלה עונה לטלפון ושומע את אשתו: "מה נשמע כפרה, מה שלומך נשמה שלי, חיים שלי?"
אחרי שהשיחה נגמרה.
אחרי שהשיחה נגמרה.
הבעל הרהר לעצמו: "נראה שהיא באמת מצאה שורשים במרוקו!"
הבעל הרהר לעצמו: "נראה שהיא באמת מצאה שורשים במרוקו!"
נ.ב. תודה למזיל על הרעיון.
נ.ב. תודה למזיל על הרעיון.