שווארמה בבני ברק

לא שתכננתי לאכול גלאט כושר. הזדמנתי לבני-ברק ואמרתי לעצמי יש לי אפשרות לאכול אוכל כשר ואני הרי לא פוסל שום כשרות, אצלי הכול הולך.

בסופו של דבר אני אפילו לא אומר איפה אכלתי שכן אין צורך לחזור ולהתעמק.

אני לא רוצה להוציא מסקנה מהפרט אל הכלל אבל בינתיים, לפי המדגם שלי, שווארמה גלאט כושר ממש דומה לשווארמה רגילה רק פחות טעימה.

כשאני נזכר בבני ברק והמילה "בינתיים" עולה לי חיוך על השפתיים.

למה?

זה קשור לקטע שיחה ששמעתי בין שני יהודים טובים.

אשתו של אחד מהם, לא עלינו, נפטרה. כמקובל במקומותיהם התחילו לסדר לו שידוכים מכיוון שלא טוב להיות האדם לבדו.

פונה אליו היהודי השני: "ובינתיים?"

לקח לי זמן להבין את השימוש במילה בינתיים.

אתם הבנתם?

בכל אופן נחזור לשווארמה.

היהודי שלפני בתור שואל: "יש טבעות בצל?"

לרגע חשבתי שאני בשווארמה למתקדמים, אבל מפעירת העיניים של הקופאי הבנתי שגם לחרדים יש wishful thinking .

הגיע תורי, לקחתי מנה בפיתה. שאלתי בצחוק "אתם משרתים גם חילוניים?"

הקופאי הסתכל עלי הצביע על בחור עם כיפה סרוגה, שמחזיק בפיתה נוטפת טחינה ואמר: "אנחנו משרתים גם אותו, אז אותך לא נשרת"

אם הבנתי נכון, אני, אולי בגלל גילי, אני נחשב פחות משוקץ מיהודי עם כיפה סרוגה.

יותר מאוחר, כשעזבתי את השווארמה, שאלתי את עצמי: "הצגתי את עצמי כחילוני, למה?".

הלכתי לברר.

בעיני רבים, מי שלא מקיים מצוות הוא חילוני.

אני כן מקיים חלק מהמצוות, למשל התחתנתי כדת משה וישראל, שלש פעמים קיימתי מצוות מילה. אני משתדל לא לאכול חמץ בפסח ובדרך כלל צם ביום כיפור ועוד.

בעיני אחרים מי שלא מאמין באלוהים הוא חילוני.

זאת הגדרה יותר מעניינת.

להגיד שאני לא מאמין באלוהים ?

תלוי באיזה אלוהים מדובר.

בפרט אם נשנה את המילה אלוהים ל "כוח עליון" .

"כוח עליון?" כאן אני מתחיל להיות פחות פסקני, איך אני יכול לא להאמין בלי להכיר. ומה יקרה אם מחר יתגלה מין כזה כוח חדש שהמדע עדיין לא מכיר.

לפעמים, בסתר ליבי, ביני לבין עצמי, אני מבקש בקשות מאיזה שהם כוחות נסתרים. וראה זה פלא, בהרבה מקרים הבקשות שלי נענות בחיוב.

אני כנראה, רק נראה, מתנהג, אוכל ומתלבש כחילוני. ראו הוזהרתם, יש אפשרות שאני לא באמת חילוני.

ועכשיו אחרי שווארמה גלאט כושר, הבנתי שאני פחות חילוני.