רשומון בדיור המוגן

בבית האבות חיו שלש נשים שהסיפור הזה קושר ביניהן.

בפעם הראשונה ששמעתי את הסיפור, זה היה מכלי שלישי או רביעי, כך שהוא כבר עבר כמה שלבים של "עריכה" שהרחיקו אותו מהמציאות. גם המציאות היא רק ורסיה אחת שהתפתחה מתוך נסיבות מקריות והייתה יכולה להיות גם אחרת.

לסיפור שלש גיבורות, שהכירו אחת את השנייה בבית האבות, הייתה ביניהן הכרות ויחסים מורכבים. הן לא הגדירו אחת את השנייה כחברות, אך בהחלט הייתה ביניהן הכרות. בבית האבות "חברות" היא אחד ה"נכסים" האחרונים שבשליטה ומתייחסים למושג ברצינות מרובה.

הגיבורה הראשונה, מספרת ש"התגלגלה" לבית האבות, בכורח נסיבות ולא מתוך תכנון. ילדיה, כך היא מספרת מכרו או מסרו את כל בגדיה והיא נשארה רק עם בגדים מועטים וללא בגדי חורף בכלל.

רצה המקרה ונפטרה בבית האבות, בנסיבות שהן לא מענינו של הסיפור הזה, הגיבורה השנייה של סיפורנו. ילדיה שמחו לתרום לבית האבות את בגדיה. אחת העובדות בישרה לגיבורה הראשונה, זו שחסרה בגדים, שהיא מוזמנת לבחור מבגדי המנוחה, כל בגד שתחפוץ.

"חסרת הבגדים" שמחה ובחרה מספר פריטים מארון המנוחה.

כאן בנקודה זו מתחיל הסיפור להתפתח.

לדברי "חסרת הבגדים", בין הבגדים של המנוחה היה גם סוודר אדום.

לגרסתה: "רק לקחתי מה שנתנו לי, לא יודעת איך הגיע הסוודר לארון הבגדים של המנוחה. אם המנוחה לקחה סוודר לא לה והשאירה אותו בארונה, איך אני יכולה לדעת? אני חשבתי שזה שלה. עכשיו בעלת הסוודר מאשימה אותי בגניבה, זו לא אשמתי".

הגיבורה השלישית לכאורה "בעלת הסוודר", ראתה את "חסרת הבגדים" לבושה בסוודר אדום וצעקה "זה הסוודר שלי! גנבת! גנבת!"

היא המשיכה להלך נסערת מספר ימים במסדרונות בית האבות, מספרת את סיפור הגניבה לכל מי שרצה או לא רצה לשמוע.

מספר ימים לאחר מכן, כאשר המטפלת שלה עזרה לה בסידור הארון, היא מזהה את הסוודר האדום שלה, מקופל וריחני.

המטפלת בזהירות אומרת לה: "כדאי אולי להתנצל, האשמת החברה בגניבה, הייתה קצת מוגזמת!"

בעלת הסוודר, לא כל כך מרוצה מ"הופעת" הסוודר בארון , מגיבה: "מצאתי את הסוודר, אז מה קרה? זה עדיין לא אומר שהיא צדיקה ומה אם לא הייתי מוצאת? וחוץ מזה אני בכלל לא מאמינה שהבגדים שלה נעלמו"

והמנוחה? לו יכולה הייתה לדבר. הייתה אולי אומרת: "האמת שאני באמת אשמה, לא גנבתי, אבל קינאתי. ראיתי שהסוודר כל כך יפה על בעלת הסוודר, אז ביקשתי מהבת שלי לקנות לי כזה, אתם רואים, הקנאה רודפת אותי עכשיו גם פה בשמיים".