סיפור על החזר כספי מהעיריה

הדירה נמכרה, התהליך כלל מספיק ניירת ובירוקרטיה אבל היו לו עוד קצת כוחות, לאחר המכירה הדירה עמדה ריקה, הוא זכר שאפשר לקבל פטור מארנונה.

השיטה בעירייה זו: "שלם ונחזיר לך בסיום התקופה", זה נראה לו מוזר הוא צריך להלוות לעירייה כספים, בהתחלה מרד, לאחר שהיגיע מכתב האזהרה הראשון רץ לשלם את הכסף.

התקופה הסתיימה, עתה הגיע זמן לקבל בחזרה את הכספים , טרטר את אביו הפנסיונר לפגוש את הפקח, שיאשר את העובדה שהדירה ריקה.

הפקח אישר. העביר את פרטי החשבון ועכשיו נשאר רק לספור את הכסף, לכשיגיע.

כעבור 3 חודשים ברר מה קורה. אמרו לו תמתין בסבלנות, התעקש הבטיחו נציגה בכירה שתחזור אליו, לאחר מספר ימים התקשרה מישהי וביקשה שישלח את הטופס שוב.

שוב עשה מה שאמרו לו.

אחרי חודש נוסף פנה לתוכנית הרדיו שמטפלת בעוולות צרכניות לרבות עיריות סוררות ובמקביל לכותב טור בעיתון של המדינה. (מי ייתן והטוב ביותר ינצח) ביום ה' בלילה.

יום שישי צהריים כבר מתקשרת רב"ט כהן, נציגת התוכנית, אמרה לו שהנושא ייבדק בתנאי שיתחייב לעלות לשידור במידה ויידרש (בכל זאת הם צריכים רייטינג כדי להתפרנס ולהמשיך לסייע לציבור), קצת התבייש בהתחלה, יחד עם זאת נשמע לו כמו הצעה הוגנת. ביקשה שיעביר את האסמכתאות שיש לו.

בעודו עובר על הניירת, הצחיק אותו לחשוב שהתחקירנית נשארת שבת בשביל לטפל מקרה שלו. הוא כבר דמיין את עצמו מתווכח בתוכנית עם ראש העיר או סגנו או לפחות עם הדובר. שינן את התאריכים בשביל להיות בקיא ומוכן לכל תרחיש, הכין משפט מחץ, עבד על הטון הסמכותי, שילוב של שאלה רטורית מהול בקורטוב של ציניות. "אני בטוח שאם מישהו מאחר לכם בתשלומים, אתה מתנהגים באותה סבלנות ולא משיתים עליו קנסות והצמדות..?!"

הוא קיווה שיוכל להזכיר, כאילו בדרך אגב ,שלאחרונה הפך לרואה חשבון עצמאי. ואולי בכלל בזכות התצוגה שלו אולי יקבל פינה משלו בתכנית, משהו שבועי.

מקווה שיתנו לו התראה בזמן שיוכל להודיע לכל החברים והמשפחה לקראת חמש דקות התהילה שלו.

בכלל עלה לו רעיון שיווקי, מכיוון שמדובר באותה עיר, חשב להציע לתוכנית, לקרוא לקטע על ההחזר שלו "ספיח לפרשת חסן".

יום א' בבוקר הוא רק עכשיו סרק את עשרות האסמכתאות, התכתבויות ואישורי הפקסים ושלח לחיילת, פתאום מצלצל הטלפון (היא באמת עוסקת במקרה שלו באופן כמעט בלעדי), יושבת ליד המייל ומחכה לחומר ממנו.

חיילת נציגת התוכנית על הקו.

הקדים אותה: "ראית את כל החומר ששלחתי?"

היא בטח שמחה לעבוד עם מישהו מסודר ואסרטיבי כמוהו, עושה לה את החיים קלים..... החיילת אומרת לו: "תבדוק בחשבון הבנק שלך, אם הכסף כבר שם, הם אמרו שהעבירו כבר בשישי."

כל הכבוד לתוכנית הרדיו, הכסף היה בחשבון כולל הצמדה למדד. הוציאו לו את כל האוויר. החיילת עוד ניסתה לנחם: "אני לא בטוחה שנתקשר אליך", למעשה ניסתה להגיד אתה לא מעניין מספיק.

בקושי הספיק להגיד תודה, המושיעה כבר ניתקה בדרכה לפרויקט הבא. כדי למנוע אי נעימות נוספת הוא כבר עדכן את כותב הטור שהנושא נפתר.

הרבה זמן שהוא לא התאכזב כל כך מלקבל כסף.

כל הכבוד לצה"ל!

פחות כבוד לעירייה.

נכתב על יד אבנר ונעם דימנט