החיים כסרט

בשבוע שעבר הייתי מספר ימים בפסטיבל הסרטים בחיפה, ראיתי כמה סרטים. חמישה למען האמת.

מכל סרט למדתי משהו, אבל בבלוג הזה אני לא רוצה לספר לכם על הסרטים אלא על דברים אחרים.....

שיעור אמיתי התרחש דווקא כמה דקות לפני התחלת ההקרנה של אחד הסרטים.

באופן כללי הפסטיבל התנהל יפה, העמידה בזמנים הייתה סבירה עם איחורים של עד עשר דקות. מערכת ההזמנות עבדה יפה. לא היו תורים בקופה.

עד...שהלכנו לראות סרט יפני באולם הממוקם במוזיאון היפני ע"ש טיקוטין.

נכנסנו לאולם, התקרבנו למקום שלנו ויש רק מקום פנוי אחד !

לי יש גישה למספרים, גם בדקתי את הכרטיסים בערך שבע עשרה פעם כשלקחתי אותם, אז אני יודע איפה אני יושב. במקום שלי יושבים אנשים מהישוב. הגבר, טיפוס אינטלקטואלי עם שיער ארוך ואשתו. הזוג זז מיד כיסא אחד ובו זמנית בדקו את הכרטיסים.

במאמר מוסגר אגיד שזה מבחן אמיתי, אתה בטוח שאתה צודק ולכן ברור שהזוג השני טועה ואולי אפילו פולש. כאן באותו רגע שאתה צודק, ברגע זה אתה נבחן. אל תתנשא, אל תבזה ואל תתבזה.

אקדים את המאוחר ואספר שעמדתי במבחן. מזלי וטוב שכך, לא הייתי הצודק היחיד, גם לזוג האינטלקטואלים, היה כרטיס אחד לאותו מקום.

קראנו לסדרן, מסרנו לו את הכרטיסים והוא ניגש לבדוק אותם. הסדרן נופף לנו בידו מרחוק "תיכף אחזור!". למזלנו, קצת תזוזות והמקומות בשורה הסתדרו.

והסדרן? אנחנו עדיין מחכים.

במהלך האירוע תוך כדי שאני מתגבש עם האינטלקטואל משמאלי, אנחנו שומעים על מישהו שמכרו לו כיסא בשורה שלא קיימת, חברי ל"מריבה" אומר לי: "אני רואה שיש מישהו שמכרו לו מגרש בים."

אתם מכירים את הזוגות שאחד מהם צריך להקפיד על דיאטה והשני משמש לו מצפון ומסתכל עליו במבט מאיים כל פעם שבן הזוג מתכוון לחטוא בעוגה או בשוקולד או באלכוהול או כל מאכל אחר שתבחרו.

במובן מסוים זה נכון לגבי הרבה זוגות שאני מכיר.

בכלל, קל להקפיד על הדיאטה של בן הזוג, הרבה יותר קשה (לפחות לי) להקפיד על הדיאטה שלך.

צפיתי בזוג כזה, כבני שבעים, כדרכם של כלל הזוגות, שנמצאים יחד כבר ארבעים שנה או יותר, הם אפילו קצת דומים. לשניהם קצת עודף משקל, שניהם לבושים בג'ינס וחולצה מחוץ למכנסיים ושניהם יכולים היו לקנות מידה אחת יותר גדולה.

הם התקרבו לדוכן של הבורקס, האישה השיגה בחצי צעד וכבר שלחה יד לדוג לה בורקס אחד......

הגבר: "רוחל'ה, אולי תוותרי הפעם? את זוכרת את הבדיקה האחרונה"

האישה סובבה את הראש, הסתכלה לגבר שלה בלבן שבעיניים, רצתה לענות, ויתרה ובמקום לענות נגסה בבורקס.

בחיפה שהינו אצל יאיר. יאיר מכור לספרי פנטזיה, אמר לי שיש לו את העונה הרביעית של "משחקי הכס".

עד אותו יום לא ראיתי את הסדרה.

בסופו של דבר, קבלתי מיאיר מבוא על הדמויות המרכזיות ובמקביל לפסטיבל זכיתי בעשר שעות צפייה ב"משחקי הכס".

נכנסתי לעולם הפנטזיה ונזכרתי בסרטי האבירים של ילדותי.

הסדרה, כפי שרובכם בוודאי יודעים, עוסקת במלחמות של עולם קדום, מלכים, תככים ושאיפות. יותר מהכול, זו סדרה של שאיפות לכוח ומגבלת הכוח.

מגבלת כוח?

גם כוח בלתי מוגבל, הוא מוגבל וצריך להיזהר בהפעלתו.

זה מזכיר לי סיפור מתחילת שירותי הצבאי, הייתי תורן מטבח בחדר אוכל של מפקדת חיל הקשר.

באותו יום המנה העיקרית הייתה בשר ברוטב.

סגן אלוף י. לא אהב בשר ברוטב.

הוא קרא לי, החזיר את המנה שלו ואמר: "תגיד לטבח ש י. מבקש בשר ללא רוטב".

הלכתי לטבח בידיעה שאין מנה כזו.

הטבח אומר לי: "בו תראה איך 'מבשלים' ללא רוטב"

תוך כדי דיבור הוא שוטף את הבשר מתחת לברז וסוחט אותו כאלו היה סמרטוט.

לאחר הטיפול, הבשר היה נקי מרוטב. הטבח החזיר את חתיכת הבשר לצלחת נקייה ואמר תגיד לסא"ל י. שהמנה שלו מוכנה.

האם י. ידע איך מכינים לו את המנה?

.

מגבלת הכוח !