מי כאן המבוגר האחראי

בדרך כלל הסבתא מבלה יום אחד בשבוע עם הנכד.

באותו יום גם הסבא הצטרף.

רק בן חמישה חודשים וכבר משנה עולמות.

אחרי שעה או שעתיים, הסבא החליט לצאת לסיבוב הליכה. גם קצת ספורט וגם ביקור בשווארמה המקומית.

סיבוב בשכונת הנעורים. מנסה להיזכר איך נראתה יד אליהו של פעם. מקלף בדמיונו את השינויים שנעשו בארבעים או חמישים השנה האחרונים. נזכר בדירות של החברים. כמעט אף אחד מהם כבר לא גר כאן יותר.

כשהגיע לשווארמה הכול נשכח, ישב ואכל להנאתו.

אחרי השווארמה המשיך בסיור. הבתים המשותפים, המרחקים הגדולים בין הבתים של אז. פה ושם דיירים ניכסו לעצמם חניות פרטיות. האמת שלא נעים לחזור הביתה ולחפש חניה בזמן משחק בהיכל הכדורסל.

הוא מזדהה עם הדיירים, לכן לבש את החולצה האדומה.

הוא זוכר עוד את השדה הריק שהפריד בין הבתים של לה גרדיה ואזור התעשייה עם הנגריות של פעם.

כשבנו את ההיכל הוא די שמח, אז עוד לא ידע שמכבי ישתלטו על הנכס ואחרי אי אלו שנים יהרסו את אוסישקין.

גמר את הסיבוב.

חזר לסבתא והנכד.

הנכד, ניסה להסביר לסבתא שהוא רעב (צעקות מחאה עם קצת בכי). הסבתא ניסתה להזדרז עם ההכנות.

הסבתא פותח את הדלת ופונה אליו "תרגיע אותו בזמן שאני אכין את הבקבוק"

הוא התיישב מול הנכד וניסה להסביר.

הנכד בן חמישה חודשים עם ניצני גאוניות, איך שהסבא התחיל להסביר הוא נרגע.

פנה לנכד "אני יודע, סבתא לא כל כך מקשיבה!".

הנכד נראה מקשיב.

"אני מכיר את העיכובים האלה, מתחילה להכין אוכל ופתאום מסרון ממיכל"

הנכד כבר רגוע לחלוטין.

כאן הסבא עובר למתודולוגיה "שיהיה ברור, אנחנו נלמד את האירוע, נראה אם סבתא הייתה ערנית להתראה הראשונה. נבדוק שלא הייתה כאן התעלמות מממצאים בשטח."

עם בטן מלאה מהשווארמה, הסבא ממשיך "אני מבין אותך, כשרעבים רוצים לאכול, אני גם לא רוצה שתגדל ותחשוב שרק בצעקות משיגים פה אוכל".

נראה שהנכד מבין שיש כאן, מבוגר אחראי, יש מי שידאג ל"תיקון" הנדרש.

פתאום סבתא הופיעה עם הבקבוק. הנכד הושיט ידיים.

"סבתא" הסבא פונה לאשתו "צריך להפיק לקחים".

הסבתא: "אתה מוזמן להפיק"