לג'ולי הייתה יציאה

יעקב, איש כוח עזר בבית החולים, במחלקה השיקומית, נכנס לחדר האוכל של המחלקה, דוחף לפניו את כיסא הגלגלים של ג'ולי, חזרו לאחר הצלחה בבית הכבוד.

בעודו במסדרון שמוביל מחדרי החולים, בכניסה לאולם, הוא צעק למירה האחות האחראית בדלפק

"מירה, תרשמי! לג'ולי הייתה יציאה!"

ג'ולי נבוכה קצת, פגשה את מבט עיניו של איציק, שבא לבקר את אמו, חייכה במבוכה, כאילו מתנצלת בשמו של יעקב.

.

אתכם, קוראי היקרים, רציתי לעדכן שלג'ולי מורה, רעיה, אם וסבתא הייתה "יציאה".

ואם במחלקה השיקומית עסקינן, ישנה גם זאת שיושבת עם הגב לטלוויזיה, מחוברת לחמצן ולא מדברת אף פעם......כמעט. אני חושב ששפתה רוסית, אבל לא שמעתי אותה מדברת.

אפילו שרה, כבר כמעט שלשה חודשים במחלקה, לא יודעת עליה דבר ומעולם לא שמעה אותה מדברת.

באחד הימים, בשעות אחר הצהריים, שרה ישבה עם בנה במרפסת, בסוף הביקור הבן החזיר אותה למקומה הקבוע, בקצה השני של השולחן.

שרה, שמה לב שאיחרה לתה והעוגה של אחר הצהריים, פנתה לאחת העובדות ובקשה תה ועוגה לבנה.

העובדת ענתה שנשארו רק עוגות שחורות.

שרה הסתפקה בתה.

פתאום נראתה, פרוסת עוגה לבנה שהגיעה מכיוון הגברת שמחוברת לחמצן עוברת מיד ליד, עד שנמסרה לשרה.

.

שני זוגות עיניים נפגשו בהבנה.