איך הפיצה ?

זוג פחות או יותר בני גילי, נכנס למסעדה איטלקית שלא הכירו.

במסעדה איטלקית, למי מאתנו שאוהב פיצות ופסטות, יש תמיד התלבטויות טובות.

כך גם לגברת שהיא גיבורת סיפורנו.

הגברת, אוהבת את התפריט, יש כמה וכמה מאכלים שעושים לה את זה.

כאן מגיעה היצירתיות, טכניקה של אופטימיזציה נשית.

"משה" היא אומרת לבעלה "מה דעתך שאתה תזמין פיצה ואני אזמין סלט קיסר"

הבנתם, היא בוחרת שתי מנות. גם מזמינה אוכל בריא וגם תאכל מהפיצה.

משה, מבין שהוא בדרך להסתפק בחצי פיצה, איך יוצאים מזה? הוא מרוויח קצת זמן "אני עדיין מתלבט"

הגברת, מנסה עוד דחיפה קטנה, בהפגנתיות סוגרת את התפריט "אני אחכה שתבחר"

משה, רוצה לרמוז שהבין את המכניזם, הופך את התפריט על השולחן "גם אני מחכה"

גברת מנוסה יודעת גם להפסיד, עוברת למהלך של נסיגה, "טוב אני מזמינה סלט קיס".

נראה שמשה, ניצח בנקודות בסיבוב ראשון.

מגיע המלצר.

הגברת מזמינה סלט קיסר.

משה מזמין "פיצה עם תרד בבקשה"

הגברת, מנסה לפתוח בסיבוב נוסף, פונה למלצר "איך הפיצה? גדולה?"

המלצר: "את יודעת, פיצה אישית" מנסה לתאר עם תנועת ידיים.

לא לתשובה הזאת היא ציפתה, אבל מנסה משהו נוסף. הגברת שואלת את המלצר "אפשר לקחת ממנו חתיכה?"

המלצר מחייך, הוא מספיק מנוסה לא ליפול בפח הזה "זה כבר בינך לבינו"

משה עבר בהצלחה גם את הסיבוב השני.

הסלט מגיע, הגברת כבר מוכנה לסיבוב שלישי "איזה מנות גדולות" משתמשת בלשון רבים למרות שרק הסלט קיסר הגיע.

הפיצה מגיעה, נראית טוב, מהסוג הדק.

הגברת מבינה שטכניקת "לא לאכול הרבה לפני השינה לא תעבוד"

היא מנסה את "הפוך על הפוך".

"משה, הפיצה לא נראית משהו"

משה מתחיל להרגיש את טעם הניצחון, "נכון" הוא אומר בפה מלא....

תגובה