Happy end

שני חברים נסעו למזרח לטיול של אחרי הצבא.

אורי אמר לחבר שהוא הולך לחמש דקות

ה"חמש דקות" עברו....עוד שעה ועוד שעה....החבר כבר מודאג.

כעבור כמה שעות החבר המודאג התקשר להוריו בארץ.

ההורים של החבר צלצלו להורים של אורי.

ההורים של אורי התקשרו למשרד החוץ, למשרדי חברת הביטוח, לחברים לדודים.

הדודים התקשרו לבני הדודים לחברים שיכולים לעזור....כולם מודאגים חוץ מאחד מבני דודים שאמר שבמזרח קורים דברים כאלה ובדרך כלל מסיבות טובות. "חכו לבוקר" הוא אמר "הוא יחזור".

התחילה התארגנות...החמ"ל כבר בהקמה.

כעבור שעה.....

טלפון מהמזרח: הילד חזר.

אימא : "איפה היית ?"

ואורי עונה "הייתה אוסטרית נחמדה , בילינו, לא שמתי לב שהזמן עובר" .

השורה התחתונה, הילד תפס זיון.

עכשיו כבר כולם יודעים, במשרד החוץ, בחברת הביטוח, הדודים, בני דודים והחברים שלהם....

אחד מבני דודים הגיב על הבשורה הטובה ואמר "סוף, סוף יש לי משהו פיקנטי לספר בעבודה"

למחרת אבא של אורי הלך לסופר לקניות ....הקופאית מחייכת אליו "שמעתי שהילד עושה חיים משוגעים, שיהיה בריא".

הסיפור מזכיר לי את הבדיחה על היהודי הזקן שהלך לתא הווידוי בכנסיה...

היהודי אומר לכומר "אני נשוי והיה לי סטוץ עם צעירה"

הכומר אומר לו שצריך לתרום לכנסיה והדבר יסולח.

היהודי עונה "אבל אני יהודי"

הכומר מתפלא "אז למה סיפרת לי?"

הזקן עונה: "אני מספר לכולם!"