אישתי הקוגרית

פגשתי את אהוד בסינימטק, הוא שאל אותי מה אתה עושה כשאין לך מה לכתוב? נפלטה לי תשובה: תמיד אני יכול לכתוב על אשתי.

מידי פעם, בא לי לכתוב על אשתי, רק שתבינו, אני כותב והיא קוראת, עורכת, מגיהה ומאשרת. כך שאם אתם קוראים את הפוסט, סימן שהוא עבר אצלה. האמת חייבת להאמר, עד היום היא פסלה לי רק שני פוסטים, אחד שעסק בצד ההומוריסטי של אסון לאומי (בדיאבד היא כמובן צדקה) ורק פוסט אחד היא פסלה מסיבות אישיות....וגם זה בגלל מעורבים אחרים בסיפור.

פעם חבר אמר לי שמצא שגיאה בפוסט, אמרתי לו שהגהה זה החלק של חיה. בפעם הבאה כשהוא מצא שגיאה, הוא שאל מה קרה חיה היתה עסוקה השבוע?

בשנים האחרונות פגשנו את המושג "קוגרית" שהוא כינוי לאישה היוצאת עם צעירים ממנה. אישתי היא קוגרית של Facebook רב ה"חברים" שלה הם בגילאים של הילדים שלנו (מעניין למה..). אני דווקא מרוצה, כשהיא עושה לי like , הפוסט מגיע גם למקומות רבים אחרים.

יאיר בני הבכור התחיל לדבר בגיל שנה, בגיל שנתיים כבר עסק בתחקירים, מי אנחנו? יש אלוהים? וכו'. פעם הוא שאל את חיה מי ראש המשפחה? חיה ענתה לו שגם אימא וגם אבא. יאיר כמובן מיהר אלי עם התשובה. בארוחת יום שישי אצל ההורים של חיה, להוסיף עניין ולייצר קצת "רעש", פניתי לחמי יחיאל ואמרתי לו שחיה מלמדת את הילד שהיא ראש המשפחה. יחיאל, שהיה יתום מגיל חמש, הסתכל על הסועדים ובחר את מילותיו בקפידה, חשב ואמר ליאיר את המשפט שחקוק בתרבות משפחתנו: "האימא היא אינסטנציה מאוד מאוד גבוהה במשפחה, אבל אבא הוא ראש המשפחה", העיף מבט בחיה והמשיך לאכול את העוף המכובס.

למען האמת, הביטוי והתואר ראש המשפחה מעניין אותי כקליפת השום.

בינינו, אני מכיר בעובדה שלא הייתי מוצא ממלאת מקום טובה ממנה.