תרבות סלולרית

אנשים "קפואים באמצע הדרך"

בעידן המכשירים הניידים, הזמינות, הודעות, הצלצולים, הניתוקים והתקלות. רוצים לענות מייד ושוכחים איפה אנחנו נמצאים, במקלחת, בבריכה, על מכונת ההליכה בחדר כושר, במדרגות, עם פח זבל ביד או באמצע סרט. ראיתי כבר אדם יוצא מסרט לענות על מסרון של "זכית בסרט מתנה". ישנה תופעה שאנשים המתעסקים במכשיר, כל כך מרוכזים, מתנתקים מהסביבה ונראים קפואים על מקומם כמו פסל במוזיאון השעווה , או בתערוכה פסלים , בסגנון של "היפר ריאליזם", כאילו שזה משחק סלולרי חדש וקבלו הוראת "דום שתיקה".

נכנסתי לחדר כושר והבחנתי באדם קפוא. היה ברור שהוא בדרך לאופני הכושר, בגדי ספורט, מגבת על הכתף. הטיית גוף קדימה, התקרבתי ואז שמתי לב שהוא מטפל בטלפון הנייד שלו בשתי ידיו. כולו מרוכז, לא שם לב שהוא באמצע החדר, מטר מאופני הכושר, מנותק מהסביבה מרוכז כולו במכשיר הקטן , עונה למיסרון. הוא נשאר כך למספר דקות.

בשירותים ציבוריים, בין עמדת העמידה, והכיורים לרחיצת הידיים , קפא גבר צעיר במקומו. האיש עורר את סקרנותי, מה גורם לו לעצור באמצע השרותים. הבנתי שהוא מוריד רינגטון חדש, אולי שמע עליו בעמדת ההשתנה. גבירותי אם בן זוגכם חוזר מהשירותים עם רינגטון חדש, תדאגו קודם כל לחיטוי המכשיר.

בדרך לאילת עצרנו להתרעננות באחת מתחנות הדלק. באמצע מגרש החנייה, עקפתי אדם קפוא, אישתו כבר התקדמה הלאה , הילדים עוד קראו לו אבא, אבא... אך הוא לא שמע, הוא ניסה לברר למה הנייד עבר לרשת הסלולר הירדנית. כשעברתי על ידו ,שמעתי אותו מסנן מבין שפתיו : "אנחנו חושבים שאנו מלכי ההי-טק , אבל הירדנים נקלטים כאן יותר טוב". הסתכל עלי והוסיף "אפילו פה הם מפשלים". מי זה "הם", ביבי או ברק או אולי המהנדס שתכנן את הרשת הסלולרית ואישתו.

חבר'ה ,אפשר להרגיע, לא מוכרחים הכל, כאן ועכשיו.

שיחה ממתינה

מענה לשיחה ממתינה.

מי מאיתנו לא חוטא בזה?

מי לא שמע, תוך כדי שיחת טלפון, את המשפט: "דקה, יש לי שיחה ממתינה".

רק רגע, מי אמר שהשיחה הממתינה יותר חשובה מזו שמתנהלת עכשיו?

מה גם , שבהרבה מקרים, עד שעוברים לממתינה היא כבר איננה ואז זה נשמע כך:

"הלו"

"זה שוב אני, זה שבעדיפות שניה"

"לא, באמת לא התכוונתי אבל אני מחכה לשיחה חשובה"

ומה המסקנה? שהשיחה הזו שהופסקה, לא באמת חשובה.........

זה מזכיר לי את הבדיחה הישנה:

הרב היה המום שהשמש צבט לו באחוריו. הסתובב ופנה אליו "אדוני, מה קורה ?"

"אוי ווי" אמר השמש "לרגע חשבתי שזו הרבנית".......

שדרוג

לשדרג, הוא פועל עברי חדש יחסית שמקורו בפועל האנגלי upgrade , לפועל יש עדנה בעולם הגאדג'טים והאלקטרוניקה. משדרגים מחשב כל שלש שנים, וטלפון נייד כל שנה וחצי.

מצלמה בת שלש היא עתיקה "מה רק שלשה מגה?" ונגן MP בן שנתיים כבר לא ממש בעניינים "מה הרזולוציה של המסך?"

ומכשיר טלוויזיה: משדרגים לשטוח, עוברים מפלזמה ל- LCD וה- LED כבר מאחורי הפינה. לאוליפיאדה קנינו שטוח למונדיאל קנינו HD ולליגת האלופות? לא נשדרג? ומה עם מקרן קדמי ותלת ממד?

בעניין מכשירי טלפון ניידים, הגדילו לעשות, משדרגים בחלקי דורות. חילקו את הדורות לחצאים עם הכנה לרבעים.

"איזה דור המכשיר?" .

"שלי דור שלש וחצי עם הכנה לארבע"

העיקר שנחליף, נשדרג ונצדיק את מפעלי הענק בסין.

עברתי ליד דוכן של חברת סלולר , מאלה הקיימים כמעט בכל קניון. ראיתי אותו מדבר עם המוכרת. אדם זקן , נראה כבן שמונים, המכשיר שלו מונח על הדלפק. הוא רוכן לעבר המוכרת, עושה אוזנו כאפרכסת, מנסה להבין או להסביר מה בדיוק הבעיה.

כשהתקרבתי, שמעתי את המוכרת אומרת לו בפסקנות: "אדוני, אתה חייב לשדרג את הטלפון!!!". הוא הסתכל עליה, ולא הבין בדיוק למה היא מתכוונת. והיא חזרה והדגישה כל מילה. עם שימת לב מיוחדת למילה לשדרג.

"אדוני" המוכרת ראתה ניצוץ בעיניו, נראה שעד כאן הכל היה ברור, לקחה נשימה והמשיכה בתקווה: "צריך, ל-ש-ד-רג את המכשיר" היא אומרת לאדון המבוגר לאט, לאט ,בהטעמה תוך שימת דגש על כל הברה.

האיש מזדקף נראה מרוצה, כאלו אמר "את מספרת לי ?"

ואז רכן אליה עם חיוך: "אמרת דרעק?" שאל בקול רם, השתהה רגע, והוסיף בשמחה, כאלו קיבל אישור נוסף לחיוניותו, "אני יודע שהטלפון הזה הוא דרעק."