תנאים של כוכב

שניהם היו טובים בתחומם.

יעקב או ה"גזבר" כפי שקראו לו. ואביעד הכוכב של הקבוצה. הם באו מאותה שכונה, יעקב היה כבן ארבעים ואביעד בן עשרים וחמש.

הכל התחיל בגלל ה"חשבונות" הקטנים במלון של מחנה האימונים. יעקב נגש לקבלה לסגור את החשבון, למעשה הוא כבר שילם את הכל, חוץ משני דרינקים, שהוא והבעלים שתו אתמול בלילה לסיכום המחנה המוצלח. הוא ציפה למשהו כמו 20 דולר, ואז נדהם לראות חשבון של 1548 דולר. בהתחלה חשכו עיניו, מרב כעס הוא לא הצליח לראות את הפרטים. אחר כך ראה שיחות טלפון מהחדרים, מיני בר וכ 500 דולר בבר של המלון.

יעקב כועס, אתמול נהנה לראות את אביעד מזמין כמה נערות למשקה, אז עוד לא הבין, שהוא ישלם את זה מקופת הקבוצה. יעקב שילם את החשבון בחיוך מעושה ורשם לפניו, לדבר עם יוסי המנכ"ל נציג הבעלים. הוא חייב לצמצם את מקורות הבזבוז הבלתי נשלט, כך אי אפשר לנהל תקציב.

יעקב הצטרף לאוטובוס שמחזיר אותם לשדה התעופה. יוסי קרא את הבעת פניו: "מה הפעם?" יעקב מנסה להרגיע את עצמו ויוסי ממשיך "איבדת איזה קבלה?"

יעקב אוסף את עצמו "אתה זוכר שאמרתי לך שיש לי כמה עשרות דולר לסגור?"

יוסי מאשר: "כן"

"1548 דולר טלפונים ומשקאות"

יוסי חושב קצת "כנראה לא היינו ברורים מספיק"

יעקב לא מרפה "לכל מי ששאל אמרתי, full board לא כולל בר"

"בסדר", אומר יוסי "אני לוקח על עצמי את העיניין, עכשיו תנוח, בכל אופן אנחנו מנהלים תקציב של כמה מיליונים" מחייך ומוסיף "ניקח את האירוע כשכר לימוד"

באמת, באסיפת הקבוצה, יוסי אמר שעכשיו כבר כשאנחנו בליגה בכירה, הכל צריך להיות בבקרה, הוצאות אישיות הן הוצאות אישיות ומעבר לארוחות וליין הנלווה, כל השאר על חשבון השחקנים.

העניין כמעט נשכח, עד הנסיעה של אביעד ליעוץ רפואי בצרפת.

החשבונות כללו חשבון בר של 155 דולר.

"יוסי" , יעקב נכנס למשרד נסער , "155 דולר, זה מוגזם, עכשיו כבר יש נוהל וקבענו כללים" לוקח רגע לנשום "אני לא הולך לשלם את זה".

יוסי מלטף את סנטרו, יעקב הוא בדיוק הבן אדם שהוא צריך בשביל לשמור על הכסף, אבל עכשיו כשאביעד כבר מבוקש, גם ע"י חיפה וגם ע"י ביתר ושידרוג החוזה על הפרק, זה לא ה"רעש" שהוא צריך עכשיו במערכת.

"דברת עם אביעד?" שואל יוסי

"כן, אמרתי לו שישכח מהכסף" אומר יעקב בפסקנות.

יוסי: "איך הוא הגיב?"

"לא רוצה לחזור על המילים, אך התחת שלי כיכב בתשובתו", יעקב ממשיך "לדעתי צריך כאן ועדת משמעת וקנס מתאים, שכן יש כאן הפרת נוהל"

יוסי כבר רואה צעד קדימה, ויודע שעם קנס לא כובשים שערים ואביעד יודע שהוא הכוכב.

"יעקב", יוסי מנסה נימה אישית "הבעלים החליטו שלגבי אביעד, הם מתעלמים מההוצאות הקטנות"

יעקב מרגיש חום בפנים, הדמעות מציפות את עיניו "איך ננהל את התקציב? לא תהיה לנו שליטה, והמילה שלנו לא חשובה?"

יוסי חושב לרגע, "שב תשמע סיפור" יעקב מתיישב ויוסי מתחיל:

" פעם, פקיד ממשלתי, נשוי לאישה יפיפייה, שעבר זה מקרוב דירה, חוזר הביתה בהפתעה, כשהוא מגיע לחדר מיטות, הוא רואה את אשתו מתלבשת וגבר זר ישן במיטה. הפקיד המום, אישתו מובילה אותו לחדר השני תוך שהיא מסמנת לו עם אצבע על הפה, לשתוק.

ואז היא אומרת לו: אתה זוכר את ה 100,000 שהיו חסרים לנו ואבא השלים שעברנו לכאן? כן, הוא עונה. זה לא מאבא שלי, זה ממנו, היא מראה על החדר בו הזר ישן. והמזדה החדשה, זה לא ההלוואה הנוחה מהעבודה, זה ממנו. ואת החופשה בקלאב-מד אתה זוכר? בוודאי, זה גם ממנו.

טוב אומר הבעל, לכי תכסי אותו, רק שלא יתקרר לנו, חס וחלילה"

יוסי סיים, מסתכל על יעקב.

יעקב עוד חושב קצת ופתאום הוא מבין, ופונה ליוסי "אתה חושב שאני צריך להתנצל?"

"לא" אומר יוסי, "אך היום יש ארוחת ערב של הקבוצה, תמצא את הדרך לישר את ההידורים".

בארוחה, אחרי שהבעלים דיבר, שאלו אם למישהו יש משהו להוסיף.

יעקב קם ואמר "אביעד חזר מהיעוץ בחוץ לארץ ויש בשורות טובות מאוד. אין צורך בניתוח, קצת מנוחה ושניים עד שלשה גולים ב money time , יפתרו את הבעיה. צר לי שהוא היה צריך לחגוג את החדשות בחו"ל עם זרים, בואו ונרים כוס להחלמה מהירה של אביעד"

אביעד היה הראשון עם כוס מוכנה ביד................