שלגיה בגשם
נעה מהנדסת צעירה בחברת הי-טק מצליחה חזרה ממסיבת פורים של החברה. לבושה בתחפושת השלגייה, עם שמלה מרשימה, צווארון גבוה, מחשוף שמרני שמהווה שיא יסוד עבורה. חזרה קצת בהי מהמוזיקה והבירה, לשכונה בה גרה, בשעות הקטנות של הלילה.
נעה מהנדסת צעירה בחברת הי-טק מצליחה חזרה ממסיבת פורים של החברה. לבושה בתחפושת השלגייה, עם שמלה מרשימה, צווארון גבוה, מחשוף שמרני שמהווה שיא יסוד עבורה. חזרה קצת בהי מהמוזיקה והבירה, לשכונה בה גרה, בשעות הקטנות של הלילה.
היה גשם חזק, ונעה לא מצאה חניה בשכונה, אחרי סיבוב או שניים בשכונה נאלצה לחנות במרחק של עשרים דקות הליכה מביתה, בשכונה פחות טובה, שאינה הבחירה המועדפת שלה לטיול לילה. עכשיו נעה מרגישה צורך לחזור למציאות, איך שלגיה הולכת הביתה בגשם? היא כאילו חשבה על הכול מראש, מטריה יש, בגדים להחלפה יש, נעליים נוחות יש, שקית ניילון להגנה על התחפושת יש, מנהלת בכירה בפוטנציה בחברת הי-טק, לא תפספס בקטנות.
היה גשם חזק, ונעה לא מצאה חניה בשכונה, אחרי סיבוב או שניים בשכונה נאלצה לחנות במרחק של עשרים דקות הליכה מביתה, בשכונה פחות טובה, שאינה הבחירה המועדפת שלה לטיול לילה. עכשיו נעה מרגישה צורך לחזור למציאות, איך שלגיה הולכת הביתה בגשם? היא כאילו חשבה על הכול מראש, מטריה יש, בגדים להחלפה יש, נעליים נוחות יש, שקית ניילון להגנה על התחפושת יש, מנהלת בכירה בפוטנציה בחברת הי-טק, לא תפספס בקטנות.
ואז, בלב שכונה זרה, בגשם זלעפות, ברחוב ריק, נעה מחליטה להחליף בגדים ולחזור לג'ינס שלה.
ואז, בלב שכונה זרה, בגשם זלעפות, ברחוב ריק, נעה מחליטה להחליף בגדים ולחזור לג'ינס שלה.
להוריד את השמלה במכונית זו בעיה. מה עושים עם כל הבד הנפוח הזה? יש לה מתחת מכנסי סטרץ קצרים, "רק לשמור על קור רוח" היא מסננת לעצמה ותוך כדי התהליך היא חושבת ומה קורה אם מגיע מישהו עכשיו?
להוריד את השמלה במכונית זו בעיה. מה עושים עם כל הבד הנפוח הזה? יש לה מתחת מכנסי סטרץ קצרים, "רק לשמור על קור רוח" היא מסננת לעצמה ותוך כדי התהליך היא חושבת ומה קורה אם מגיע מישהו עכשיו?
קטע קריטי, לפני שהשתחררה מהחלק העליון של השמלה ונשארה לשניות עם חזייה דאגה לכבות את האור באוטו, ומייד לבשה את חולצת הטריקו שהכינה. היא חייכה לעצמה שחשבה מה היה חושב מישהו שהיה רואה אותה כך. והיא הרי לא מותחת אף פעם את החבל, היא לא מאלו שבודקות גבולות, היא רק רוצה להגיע לדירה עם התחפושת יבשה.
קטע קריטי, לפני שהשתחררה מהחלק העליון של השמלה ונשארה לשניות עם חזייה דאגה לכבות את האור באוטו, ומייד לבשה את חולצת הטריקו שהכינה. היא חייכה לעצמה שחשבה מה היה חושב מישהו שהיה רואה אותה כך. והיא הרי לא מותחת אף פעם את החבל, היא לא מאלו שבודקות גבולות, היא רק רוצה להגיע לדירה עם התחפושת יבשה.
איך משתחררים מהחלק התחתון של התחפושת, כמה בד הם השקיעו פה. נראה שרגליים ארוכות הן לא תמיד יתרון. הפתרון היה להשכיב את המושב ואז אם מפתיעים אותה עכשיו זה מראה הזוי בחורה צעירה שוכבת ומתעקשת לפשוט את השמלה כשאין אף אחד אחר במכונית.
איך משתחררים מהחלק התחתון של התחפושת, כמה בד הם השקיעו פה. נראה שרגליים ארוכות הן לא תמיד יתרון. הפתרון היה להשכיב את המושב ואז אם מפתיעים אותה עכשיו זה מראה הזוי בחורה צעירה שוכבת ומתעקשת לפשוט את השמלה כשאין אף אחד אחר במכונית.
השמלה השתחררה, נעה נשארה עם הטייץ הקצרים. איזה הקלה היא מרגישה, רב הרגעים המביכים כבר מאחוריה. נעה עוצרת, מה קודם? לקפל את השמלה לתוך שקית הניילון או ללבוש את הג'ינס? בודאי שקודם לובשים את הג'ינס, היא צריכה קודם כל להתלבש. צריך לצמצם את זמן המצבים המביכים!
השמלה השתחררה, נעה נשארה עם הטייץ הקצרים. איזה הקלה היא מרגישה, רב הרגעים המביכים כבר מאחוריה. נעה עוצרת, מה קודם? לקפל את השמלה לתוך שקית הניילון או ללבוש את הג'ינס? בודאי שקודם לובשים את הג'ינס, היא צריכה קודם כל להתלבש. צריך לצמצם את זמן המצבים המביכים!
נעה מרגישה קצת חום בפנים, למרות הקור והסערה בחוץ. אין מה לדאוג יותר היא התגברה והשלימה את הטרנספורמציה, השמלה ונעלי העקב בשקית היא בג'ינס מוכנה לצעוד. חושך, גשם לא נעים, אך יחסית להחלפת הבגדים המביכה לפני רגע, הכול כמעט בסדר גמור. נעה מתחילה להרגיש אפילו את הקור של הלילה.
נעה מרגישה קצת חום בפנים, למרות הקור והסערה בחוץ. אין מה לדאוג יותר היא התגברה והשלימה את הטרנספורמציה, השמלה ונעלי העקב בשקית היא בג'ינס מוכנה לצעוד. חושך, גשם לא נעים, אך יחסית להחלפת הבגדים המביכה לפני רגע, הכול כמעט בסדר גמור. נעה מתחילה להרגיש אפילו את הקור של הלילה.
מתארגנת עם המטריה אוחזת בשקית, נועלת את המכונית, בודקת פעמיים, לא שכחה שהיא לא בשכונה שלה. ומתחילה ללכת בכיוון הבית.
מתארגנת עם המטריה אוחזת בשקית, נועלת את המכונית, בודקת פעמיים, לא שכחה שהיא לא בשכונה שלה. ומתחילה ללכת בכיוון הבית.
בכניסה לבית מגורים קרוב, היא רואה שני נערים מעשנים וצוחקים. היא עוברת קרוב אליהם ומתעלמת.
בכניסה לבית מגורים קרוב, היא רואה שני נערים מעשנים וצוחקים. היא עוברת קרוב אליהם ומתעלמת.
אחד מהם פונה אליה "התחפושת, משהו, משהו, אני אמליץ לאחותי להתחפש לשלגיה"
אחד מהם פונה אליה "התחפושת, משהו, משהו, אני אמליץ לאחותי להתחפש לשלגיה"
"תודה" היא אומרת רק כדי לא להיחשב לא מנומסת. היא מרוכזת בהליכה, רוצה להתרחק במהירות ולהגיע הביתה. לאט, לאט היא מתרחקת ומתחילה להירגע ולפתע זה הולם בה: איך הם ידעו למה התחפשתי ? התחפושת הרי הייתה בשקית ......
"תודה" היא אומרת רק כדי לא להיחשב לא מנומסת. היא מרוכזת בהליכה, רוצה להתרחק במהירות ולהגיע הביתה. לאט, לאט היא מתרחקת ומתחילה להירגע ולפתע זה הולם בה: איך הם ידעו למה התחפשתי ? התחפושת הרי הייתה בשקית ......