שירותים

השבוע דווקא עמד על עניני שירותים ציבוריים.

יצאנו עם חברים להליכה על החוף. לתיכנון "אופטימלי" אנחנו עושים כיוון אחד על החוף, הליכה מאתגרת על חול, כיוון שני על הטיילת יותר "תרבות" נוף אנושי, שיחות עומק ושירותים.

הנשים הקדימו אותנו בכמה עשרות מטרים. אולי בגלל ששיחות על הי-טק וכלכלה יותר מעייפות, או אולי שאצל הנשים השיחה לא לוקחת אנרגיה, אלה מיצרת אנרגיה.

כשהתקרבנו לשירותי גברים, ראינו גבר יוצא משם בבהלה. התקרבנו יותר וראינו את חברתנו מחכה בחוץ "נראה לי" היא אומרת "שחיה טעתה בשירותים".

כעבור דקה ,חיה יצאה משרותי הגברים .

"שמת לב שטעית בשירותים?"

"כן", היא אומרת, רגועה מתמיד "אבל היה כבר מאוחר להתחרט"

עוד באותו שבוע ,נפגשנו אצל "פיני בחצר", מספר זוגות למזטים ובירה. הזמנתי "חצי" והשליש האחרון נשפך לי על המכנסיים. נקיתי והתעלמתי, כנראה הייתי צריך להסתפק בשליש.

אתם יודעים כדרכה של בירה, כעבור רבע שעה הייתי צריך לשירותים.

החלטתי להעלות את הבעיה לדיון. אמרתי לחברה אם אני הולך עכשיו, כולם יראו אותי יוצא מהשירותים עם מכנסיים רטובים ויחשבו מי יודע מה קרה לו??

מסקנות הדיון היו, שאני צריך לעשות סיבוב סביב השולחן, לפני השירותים, כדי שכולם יראו שהייתי רטוב לפני. מישהו עוד הציע, להפנות את תשומת לב הציבור לאיזור הרטיבות ולספר את סיפור הבירה, החלטתי שזה מביך ומוגזם, אני לוקח סיכון סבוב קטן והולך ישירות לשירותים ויהיה אשר יהיה.

עשיתי סיבוב הופעות, הייתי קצת מודאג מהגברת ליד אחד השולחנות ששמעתי אותה גוערת בבעלה ולא כל כך שמה לב אלי. הלכתי וחזרתי וכשעברתי על פני שולחנם הגברת התעוררה: "יוסקה" היא אומרת לבעלה, "תסתכל עליו, זה מה שיקרה לך, אם לא תטפל בפרוסטטה שלך".

אני תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה, משהו טוב יצא מזה, יוסקה ילך כנראה לטפל בפרוסטטה.

אם בעיניני שירותים עסקינן ,נזכרתי בכמה ספורי שירותים נוספים :

בכיכר מגן דוד בתל אביב (אלנבי –קינג גורג קרוב לכניסה לשוק הכרמל), הייתה כניסה ומדרגות שהובילו לשירותים ציבוריים, הריח עלה במעלה המדרגות והתפשט בסביבה. זו הסיבה שאבי קרא לכיכר "כיכר תתאפק". וזו היתה גם העצה שנתן לכל הסובבים אותו .

עבור סבתי צביה, שהניקיון היה אצלה ראשון לכל דבר, להיכנס לשירותים ציבוריים היה יותר מפשע. באחד מביקוריו הנדירים בתל אביב, מצא עצמו סבא בתחנה מרכזית בתל-אביב, לא עלינו, בכורח בנסיבות ובהעדר כל אלטרנטיבה, נכנס ולשירותים הציבוריים. כשחזר לירושלים, כל בגדיו כובסו בחומרי חיטוי חריפים ובמשך שנים הוא ננזף קשות על אותו ביקור חטוף.

לפני שנים בקרתי עם ילדי בספארי ברמת גן, אני זוכר את עצמי נוסע בכלוב האריות עם שני ילדים שצועקים "אבא פיפי", הדבר האחרון שחסר לי זה ריח של "כיכר תתאפק" מהאוטו שלי, אבל גם את הסיכון שאחזור הביתה בלי ילדים שנטרפו עי האריות ילדים לא יכולתי לקחת. בסופו של דבר הילדים התאפקו, יצאנו מהכלוב בשלום ובין רגע מצאתי את עצמי ניצב ליד ילדים שמשתינים על זברה נדהמת, שעברה לתומה.

ואני, לפני שנים, כשהייתי נכנס שירותים ציבוריים עם הילדים, הייתי נכנס ללחץ, מוודא שהילדים לא יגעו בשום דבר, במקום קירות חרסינה, ידיות של דלתות מכסה אסלה, כל מה שאני רואה בסיטואציה זו הם מרבצי חיידקים בעמדת זינוק, מחפשים למצוא מקום חדש להתנחל בו.

יום אחד כשלמדתי שאחד מילדי, שמחמת הריח החריף, מתאפק במשך כל שעות הלימודים ולא נכנס לשירותים בבית ספר. תהיתי, רגע, מה קורה פה, מאיפה הם מקבלים את ההרגלים המוזרים האלה?

ולסיום ספור שהתרחש לפני כמה שנים.

יאיר הגיש עבודה באחד הסימנרים, אבנר עלה בדרגה ואלון סיים מסלול, יצאנו לחגוג במסעדה. השולחן היה מוכן, והתישבנו.

אלון התעכב, נראה שגילה עניין במארחת, שאל אותה איפה השירותים? קצת מוזר בהתחשב בעובדה שזו מסעדת הבית שלנו. הרבה לא יצא לו מהשיחה חוץ מזה שכדי לא לצאת מזה רע, הלך לשירותים.

חיה החליטה שאלון שוהה בשירותים יותר מידי זמן ובכלל הוא לא הרגיש טוב.

"יאיר, לך לשירותים ותראה מה עם אלון".

"אימא, תרגיעי, אי אפשר לטבוע שם".

חיה מנסה במקום אחר ומפעילה טכניקה מבית אבא "אבנר, אני הייתי הולכת, אבל אתם לא רוצים שאני אכנס לשירותי גברים"

אבנר מתעמק בתפריט "אני נכנס לשירותים ציבוריים במצבי חירום בלבד".

נראה לי שהגיע תורי "מה דעתך שתראה מה קורה עם אלון, הוא לא הרגיש טוב"

האמת שהייתי קצת ספקני לגבי האבחנה האחרונה שנראתה יותר כפריטה פולנית על מיתרי מצפוני.

"תארי לך שאני הולך לשירותי גברים" אני מתחיל לנתח את האירוע, שכן סוף מעשה במחשבה תחילה. "נכנס ורואה שורה של תאים סגורים" (האמת שידעתי שיש שם רק שני תאים, מנצל את פערי המידע)

"מה אני אמור לעשות?" לשאול "איפה התא של אלון?" או אולי לדפוק על כל דלת ולשאול "אלון?"

או להכריז "מי שקוראים לו אלון זכה בקינוח חינם". האמת שהיו לי עוד רעיונות שנקטעו עם הופעתו של אלון.

למען הדיוק נוסיף, שהוא באמת נראה חיוור. עכשיו אני כבר בספק, אם באמת ניסה להתחיל עם המארחת.