הי-טק לצעירים בלבד

לאחרונה התפרסם מאמר ב Themarker על שרק 15% מעובדי ההיטק עברו את גיל 45, אני עבדתי בהי-טק כשלשים שנה ובעשרים שנים האחרונות שאלתי בבדיחות הדעת "איפה המחזור שלי?", עכשיו שגם אני כבר לא בהי-טק, אני יודע את התשובה: בבית.

לפני ארבע עשרה שנים, חיפשתי עבודה, הייתי בן ארבעים ושבע, חבר סיפר לי על משרה שהציעו לו לאחר שכבר חתם על חוזה בחברה אחרת.

"אתה בדיוק הבן אדם המתאים ביותר"

הדבר היה קצת תמוה שכן הייתי רשום באותה חברת השמה.

צלצלתי, שאלתי.

"מעניין" המהם, השותף בחברת ההשמה, שמעבר לקו "על הסף, הרזומה שלך, ממש מה שמחפשים" הוא עוד הוסיף "אולי זאת בעיה בתוכנת ההשמה שלנו"

פתאום שמעתי "הה כן", שמחה מהולה בהיסוס בטח הצטער שלא לחץ mute , "תראה" הוא פונה אלי "הלקוח ביקש מועמדים עד גיל ארבעים" , באמריקה תובעים על משפט כזה!

בסופו של דבר , עבדתי אחרי אותה שיחה , בעוד שלש משרות בהי-טק , בשלש חברות שונות במשך כשתים עשרה שנה. כמנהל פיתוח תוכנה, מהנדס מערכת ומנהל מוצר. את שלשת המשרות האחרונות שלי, קיבלתי דרך חברים לעבודה שהכירו אותי בחברות קודמות.

החברה האחרונה שעבדתי בה, נסגרה. מאז , במשך כשנה וחצי אני מגיש מועמדות למשרות שונות ועובד חלקית בהוראת מתמטיקה באחת המכללות.

בשנה וחצי האחרונות, עניתי להערכתי, לכמה מאות משרות. קיבלתי כעשר תשובות שליליות, השאר לא ענו. כדי לשמור על המורל אני מחשיב תשובה שלילית "כהצלחה". מה המצב שואלים אותי? אני עונה "יש לי כעשר הצלחות"

רב חברות כוח האדם נעזרות בתוכנות השמה, די דומות עם באגים שונים.

השבוע הגיע השיא, עד להיכן התוכנה (או אני) יכולה להידרדר.

אחרי שלשים שנה בהי-טק, קבלתי הצעה למשרה שמסווגת "עבודת סטודנט" עם הסתייגות קלה "התאמה חלקית"

לפני מספר שבועות, נפגשתי עם קבוצת חברים, קולגות לשעבר, בשנות השלשים והארבעים שלהם. חלקם מחפשים עבודה.

התברר לי שאנשי מקצוע בשנות הארבעים נתקלים באופן תדיר בהפליית גיל. כלומר, בהי-טק "ארבעים זה החמישים החדש"

אך לא בהפליה ענייני, השאלה המעניינת יותר היא: "האם זו אסטרטגיה מצליחה? האם זה מה שמביא לחברה הצלחה?"

האם מהנדס בן ארבעים ושבע, שכבר היה מהנדס מערכת, מנהל מוצר, מהנדס אפליקציה מוצלח בשלש או ארבע חברות יהיה מהנדס מערכת פחות טוב או יותר טוב, ממהנדס תוכנה מוכשר בן שלשים ושתיים.

לפני כשש שנים, כחלק מתפקידי בשיווק, הייתי צריך להשיג מידע על המתחרים , במוצר שהיה מיועד לשוק ה cable TV , מה שנקרא מודיעין עסקי.

הייתי בן חמישים וחמש, מראש ידעתי שאני מתעניין רק בדרכים לגיטימיות וחוקיות. אפילו לא הייתי מוכן להשתמש בכרטיס ביקור בדוי. הלכתי עם כרטיס ביקור של החברה שלי, עם התואר שבקשתי "מנהל פיתוח עיסקי". תואר לא מפחיד, שכן הוא מרמז על אפשרות שיתוף פעולה ואין בו רמז על עומק ההבנה הטכנית של המחזיק בו. (בניגוד למהנדס מערכת, מנהל פיתוח או אפילו מנהל מוצר)

השתתפתי במספר תערוכות, של התעשייה בארצות הברית ובאירופה. מכל אותם בעלי תפקידים שיוצאים להשתתף בהכנת ותפעול של הביתן של החברה המציגה, זיהיתי תמיד את אותם אנשי פיתוח שקיבלו "צ'ופר" לצאת לתערוכה. חבר שלי – גם הוא מבוגר בהי-טק היה קורא להם ה"כבשים". נכנסתי איתם לשיחה, שמעתי לא השמעתי, "התפעלתי", חילקתי מחמאות על הברק הטכני. בחנתי את המוצרים מקרוב, זהיתי את ההבדלים בין הסטטוס בפועל לסטטוס בפרסומים. קבלתי מידע, על יכולות ומגבלות ובסופו של דבר, אף אחד שם לא זכר אותי. מי זוכר גבר קרח, שמנמן ( רגע שיהיה ברור – העליתי משקל לצורך העבודה בלבד), בן 55 בתערוכה שרובה בני עשרים עד ארבעים.

לימים נפגשתי עם חלק מהמהנדסים במסגרת מפגשים של ועדות תקינה, רובם לא זכרו אותי. ופעם אפילו הכירו ביני לבין אחד ה"מקורות" שלי מחדש. למרות שהוא היה בן שלשים ומשהו הוא כבר "שכח" את המפגש הראשון שלנו.

מרכיב הניסיון הוא בוודאי יתרון של הוותיקים, לותיקים והמבוגרים יש גם חסרונות.

מספר "חסרונות" שנהוג לדבר עליהם לגבי הוותיקים כמו: קשים לניהול, יקרים, חסרי התלהבות, כולם קיימים לפעמים, אך אישיים ושונים מאחד לשני (תופתעו – כמו אצל הצעירים). מבוגרים שאני פגשתי (גם מול הראי כל יום) הם כבר חסרי אספירציות ובאמת מעוניינים רק בתרומה שלהם למערכת. הניסיון שיכול להביא שמרנות, יכול וצריך למנוע נפילות. מנהל טוב יכול להנות ממרכיב נוסף וחיוני בצוות המקצועי או הניהולי.

מעולם לא עסקתי בפוליטיקה פנימית בעבודה("לצערי" הפרקטיקה הזו לא עניינה אותי), אבל קראתי אותה כמו בספר פתוח. לאחר מהלכים שונים, של מתחרים או הנהלה, או שינוי במבנה ארגוני, או אמירה יוצאת דופן של המנכ"ל חברי הצעירים לעבודה היו פונים אלי ל"ניתוח אירוע". ואני במסגרת הפסקת צהריים העברתי שיעור בניתוח אירועים.

זכור לי, באחת החברות שעבדתי, מצב החברה היה לא מזהיר, לא היו מספיק מכירות, הסתובבו כל מיני שמועות.

הגיע מנהל המכירות בצפון אמריקה לתת מצגת על הישגי החברה.

כאיש מכירות אמריקאי הוא נתן הרצאה מבריקה. השקף הראשון היה מפה ריקה של צפון אמריקה, בשקף השני הוא הוסיף דגלים של המשרדים, בשקף השלישי הוא הוסיף דגלים של המקומות בהם יש לנו התקנות נסיון, בשקף השלישי הוא הוסיף דגלים של משא ומתן לקנייה, בהמשך דגלים של פיזור הטכנאים, דגלים של אנשי המכירות, דגלים של תערוכות רלוונטיות לנושא ועוד דגלים מסוגים שונים. לקראת סיום ההרצאה מפת אמריקה נראתה צבעונית ושמחה. הקהל נראה מרוצה.

ידידי משמאל התקשה לעכל את כל המידע, פנה אלי ואמר: "נו, מה אתה אומר?"

"כמה דגלים של מכירות ראית שם?" אני עוזר לו להגיע למסקנה

מנסה להיזכר הוא עונה: "אני צריך לשחזר"

"תן לי לעזור לך, לא תמצא אף אחד" ............

.

.

נחזור לגיוס מבוגרים בהי-טק - אני פשוט לא יודע את התשובה- האם זו אסטרטגיה מנצחת?