מסתכל בתחתית הכוס
מה הוא רואה שם
כל כוס
היא זיכרון של מצולות
הבדל הבוער כרגיל ביד
ואת זה הדבר האמיתי
מזל
חבל
שלהקות לא יכולות לעשות
כלום חוץ מלעוף
אז בואו נעשה רעש
יניב מרוקן עוד כוס
אולי בסוף הוא ימצא את התהום
לקפוץ למים בלי לחשוב
כולם צוללים בלי לנשום
והכוס מתמלאת ומתרוקנת מחדש כל יום
אז בואו נעשה רעש
יניב מרוקן עוד כוס
כל כוס היא גל שנשטף על החוף
עד אינסוף
ומחר תחזרו
להיות שוב זרים
אבל הלילה הפנים אל הכוכבים
אז בואו נעשה רעש
עוד ועוד שעות
מתגלגלים במדרון האשליות
והדמעות זולגות
כל כוס היא רק
עוד סיבה לבכות
עוד סיבה לבעוט
אז בואו נעשה רעש
כל הדמעות זולגות אל הים, אבל הים איננו בוכה לעולם
מילים: נועם רואה
לחן: נועם רואה
מבוסס על שיר אהבה טורקי מקסים בשם - Ben Sana Aşık Oldum.
גרסה עברית: מרלין מפליקס
קנדום דביל
כל הסעודה הנה
עמרם דם
איך תפס הנינג'ה דיי
בן סיני, בואי נשב על פרקט
עמרם דם המרונן
מי ירצה תרנגול יא אח זמיר בדיר, דבש חבר שלי?
בן זונה הו שיכור אדום ביר תענה
בן סיני אוי לסעודים, גור, תענה
הדודן, תיתן לי רימל, או רק תביא לי בוידם
סנד, בירה, בילבו, יום ג'ל.
אוקיינוס שלם, אקווריום אסור דודו
חוזה עם רוסיה על ארונות
ג'ון לווה, צל ברי בואי לבריכה,
טיסן נראה מה עוד נראה
גירגור, סנטה דורש אקסים בא
פיל טשולנט, סנטה שים על זה איקסים,
טדי אימך שומנית, תשבי עם סיגר עייף פיל יתום שר המון על צ'אט
היה סוס וירד לה
אוי הוא נבח קלקר
בשקט של פקידה עם גונדרים
עכשיו נרים
נהוג לשים דולר כן
מבוטו בא, בובות סומסום בא
בוש נהיה רע, רב אסתר כן,
סניר, היה סקשן בדולר כן
ו- בן זונה מאורנג' יהיה
בן זונה הו שיכור אדום ביר תענה
בן סיני אוי לסעודים, גור, תענה
הדודן, תיתן לי רימל, או רק תביא לי בוידם
סנד, בירה, בילבו, יום ג'ל.
ביר אמור, ביום ג'ל.
(שירה, גיטרות, בס, תוף: נועם רואה)
בּוֹאִי נָא אָחוֹת וּשְׁבִי לָךְ כָּאן מִנֶּגֶד,
פֶּן אֶחְדַּל לִנְשֹׁם וְאַתְּ גַּם לֹא תֵּדְעִי.
פֹּה, בְּבַיִת זֶה, מֵתִים כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט...
קַר לִי לְבַדִּי.
עוֹד גָּדוֹל הַלַּיְלָה. הַמְּנוֹרָה צְהַבְהֶבֶת.
אֶת עֲצֵי הַגַּן הָרוּחַ מְנִיעָה.
עַד שֶׁבָּאת הֲלוֹם יָשְׁבָה כָּאן הַשַּׁחֶפֶת.
הִיא טוֹבָה כָּמוֹךְ, אָחוֹת רַחֲמָנִיָּה.
הִיא חִבְּקָה אוֹתִי כְּמוֹ הָיִיתִי יֶלֶד.
הִיא אָמְרָה לִי – בְּכֵה מְעַט, אַל תִּתְבַּיֵּשׁ.
יַלְדְּךָ יָתוֹם וְאִשְׁתְּךָ אֻמְלֶלֶת
וְאַתָּה תִּינוֹק בֶּן אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ.
אֲחוֹתִי, הֲלֹא יָדַעְתְּ וַדַּאי, הַגִּידִי
לָמָּה הַחוֹלִים נִרְאִים קְטַנִּים כָּל-כָּךְ?..
וַאֲנִי הֲלֹא אָדָם-חַיָּל הָיִיתִי,
הֵן דִּבַּרְתִּי פֶּה אֶל פֶּה עִם כְּלֵי תּוֹתָח!
זֶה הָיָה מִכְּבָר, הָעֵת אָמְנָם חוֹלֶפֶת.
אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד אֵינִי לוֹבֵשׁ מֵאָז.
לִי הִשְׁאִירוּ רַק מֶדַלְיָה וְשַׁחֶפֶת...
אַתְּ יוֹדַעַת מַה זֹּאת הַתְקָפָה שֶׁל גָּז?
עוֹד אֶזְכֹּר, אָחוֹת – שָׁמַיִם לֹא שָׁמַיִם,
רוּחַ מִתְגַּלְגֶּלֶת עַל שְׁטִיחֵי קָמָה.
חֹדֶשׁ מַאי הָיָה. נָאָה מִכָּל הַמַּאיִים
שֶׁיָּדְעָה אֵי-פַּעַם אִמָּא-אֲדָמָה.
הַגְּדוּדִים הָלְכוּ כַּאֲחוּזֵי סְחַרְחֹרֶת,
כְּיַלְדֵי בֵּית-סֵפֶר שֶׁקִּבְּלוּ יוֹם חַג.
חַיָּלִים זְקֵנִים הִתִּירוּ הַמַּחְגֹּרֶת
וְהֵרִיחוּ יַחַד שֶׁמֶשׁ וְטַבָּק.
מִן הָרֹאשׁ הֵסִירוּ אֶת כּוֹבְעֵי הַפֶּלֶד,
סִלְסְלוּ שָׂפָם וְסִלְסְלוּ בְּקוֹל –
הֵי רַגְלַיִם-לַיִם, דֶּרֶךְ מְצַלְצֶלֶת,
הֵי נֵלֵכָה-לֵכָה עַד אֲשֶׁר נִפֹּל –
וּבַמַּנְגִּינוֹת פָּרְחוּ עֲצֵי תַּפּוּחַ
וְאִמִּי שֶׁלִּי צָבְטָה אֶת לְחָיַי
וְעַל הַשָּׂדוֹת הִתְגַּלְגְּלָה הָרוּחַ
וְזָרְקָה אֵלֵינוּ מְלוֹא חָפְנֶיהָ מַאי...
עוֹד אֶזְכֹּר, אָחוֹת – פִּתְאוֹם... פִּתְאוֹם לְפֶתַע
בָּאָה הָאֵימָה, יָדַעְנוּ אֶת רֵיחָהּ!
אִמָּא צָעֲקָה – מַדּוּעַ הִתְחַבֵּאתָ?..
לָמָּה זֶה, יַלְדִּי, לָבַשְׁתָּ מַסֵּכָה?!
וַנִּפְרֹץ קָדִימָה. אֶל הַמְּעַרְבֹּלֶת.
מַסֵּכוֹת הַגָּז הִשְׁווּנוּ זֶה לָזֶה.
לְאֶחָד קָטָן פָּגַעְתִּי בַּגֻּלְגֹּלֶת
וּשְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים דָּקַרְתִּי בֶּחָזֶה.
כָּל חַיָּל כְּאִלּוּ לֹא זִמֵּר אַף פַּעַם.
כָּל חָלָל כְּאִלּוּ הִשְׁתּוֹמֵם לָמוּת.
בְּאֵדֵי הַמָּוֶת, בִּפְצָצוֹת הָרַעַם,
אִישׁ אָחִיו רָצַח מִפַּחַד וּתְמִימוּת.
עוֹד אֶזְכֹּר אָחוֹת – כִּי לֹא צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ –
הֵם הָיוּ כָּמוֹנִי. הֵם הָיוּ טוֹבִים.
רַק אָסוּר הָיָה אוֹתָם לַקְּרָב לִשְׁלֹחַ,
רַק אָסוּר הָיָה לָתֵת לָהֶם רוֹבִים!
וְכָעֵת – הִנֵּה. הַמִּלְחָמָה אֵינֶנָּה.
הַמְּנוֹרָה צְהַבְהֶבֶת. וַאֲנִי וְאַתְּ.
שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְרוּ מֵאָז עַד הֵנָּה,
שָׁם הָרְגוּ אוֹתִי לְאַט. לְאַט-לְאַט.
וְהַכֹּל נִשְׁכַּח. וּפֹה מֵתִים בְּשֶׁקֶט.
וְהַמָּוֶת פֹּה צָנוּעַ וּמְנֻמָּס.
רַק אֲנִי יוֹדֵעַ – רֵאָתִי יוֹרֶקֶת
עוֹד אֶת הַשִּׂנְאָה, הָרֶצַח וְהַגָּז.
רַק אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבַּמְּעַרְבֹּלֶת
בִּהְיוֹתִי פִּתְאוֹם אַחֵר, אָיֹם כָּזֶה...
לְאֶחָד קָטָן פָּגַעְתִּי בַּגֻּלְגֹּלֶת
וּשְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים דָּקַרְתִּי בֶּחָזֶה.
אֲחוֹתִי, עוֹד רֶגַע. שְׁנֵי בָּנִים לִי. שְׁנַיִם...
אֲהַבְתִּים מְאֹד. לִבּוֹתֵיהֶם טוֹבִים.
אַךְ בְּבוֹא הַיּוֹם... לְמַעַן הַשָּׁמַיִם,
אַל תִּתְּנוּ לָהֶם רוֹבִים!
כל יום מחדש אני חולם חלום וכל יום מחדש את עוזבת ובאחד מן הימים יתגלה הסוד ויום אחד תעזבי לתמיד ובינתיים ארד לחוף ואתפוס איזה גל והשמש תשקע ואתגעגע (מילים ולחן: נעם רואה)
(מתוך הספר "ל.ס.ד הילד הבעייתי שלי" מאת אלברט הופמן מגלה הל.ס.ד. -שראה אור בעברית בהוצאת ירון גולן, השימוש בשיר באישור ההוצאה לאור.
אני רוצה הלוויה רגילה בלי שום דבר מיוחד
רק סחלבים יקרים וגסים
ציפורים קטנות לאינספור עם שמות מצחיקים
בלי רקדניות ערומות
אבל
בגדים פסיכדליים
רמקול בכל פינה
שום דבר מלבד התקליט האחרון של החיפושיות
מאה אלף מיליון פעמים.
עשה כרצונך
על טייפ בלתי פוסק
כל מה שתבקש
ישו פופולרי עם שמלה מזהב טהור
ועדת מתאבלים אהובים
שמילאו את עצמם באסיד עד הקצה
עד שילכו לגן עדן
ייתכן שנפגוש שם האחד את השני
אחת שתיים שלוש ארבע חמש שש שבע
ייתכן שנפגוש שם האחד את השני
יש חוף אחד בתל אביב
עם צומת מול הים
שם נהרסו בנות רבות מספור
וגם אני כמותן
אמי הייתה מוכרת
בסופר-זול חביב
אבי היה אחד המהמרים
שם בתל אביב
אחי היה חיל קרבי אמיץ
ולי תמיד נאם
שמרי נפשך מהעיר הארורה
מצומת מול הים
אם רק בקול אמי שמעתי
ונשארתי בבית החם
לא הייתי צוערת לבד בלילות
לצומת מול הים
יש חוף אחד בתל אביב
עם צומת מול הים
שמעו נא לי בנות רבות
ואל תלכו לשם
(מבוסס על The House of the Rising Sun . לא רבים יודעים אבל בית השמש העולה הוא שיר עם אמריקאי שמקורותיו במאה ה-19 הרבה לפני שחודש על ידי בוב דילן ובמשך האנימלס. לקריאה נוספת.
https://he.wikipedia.org/wiki/The_House_of_the_Rising_Sun
גרסה עברית: נועם רואה, יניב מורן
מעיף עוד מבט אל השמש מעל
חולם חלומות אני עף בחלל
החדר נראה כה קטן
אנחנו נמצא את הדרך מכאן
קדימה והלאה פשוט לרחף
לא ניתן לכנפינו להישרף
קדימה והלאה אחי
אנחנו נדע
(מילים ולחן: נועם רואה)
הו, איזה כיף
פשוט לרחף
לא לגעת עם שום איבר ברצפה
כן, זה הריקוד
זה עובר כבר את כל גבולות החוצפה
ואם את מתאהבת אז תגידי מהר
כדי שאדע להיזהר
(מילים ולחן: נועם רואה)
יפה לך הסתיו
הניבט מעינייך
לוטף כענן
את דמותך
ואני שצעדתי
ימים רק אלייך
אביט ואקום
ואלך
ואני שרציתי
רק לראות את מראייך
אביט בהסתר
מרחוק
יפה לך הסתיו
המכשף צעדייך
יפה לך העצב
מצחוק
ואת שצעדת
נוקשה ומושלת
קווים בך רוככו
כבמכחול
ואת שזעמת
כמו שמש בתכלת
יפים לך עבים
מן התכול
ואני רק מציץ בך
כיצד בבלי דעת
בודדת
בצעד מדוד
בעצב נוגה
וברוך את פוסעת
יפה לך מאושר
בדידות
אינסטרומנטלי - גיטרה אסף רודה
כמו כלום
אל תלכי
בסנדלים
מקום בלב
שיר הפראייר
שיר הנשק
שיר לאוריה
איך הכל מסתדר אתה יודע
במין סדר קוסמי ברור מאליו
ודברים משתנים כמו תמיד
זה אף פעם לא יוצא כמו שחשבת
הכל נשרף ונשכח
נמחק מלוח ליבננו כמו לא היה מעולם
כמו כלום
כמו אוויר
איך הכל מתחדש אתה יודע
מחר העבר כבר לא יהיה קיים
כמו שאתמול כבר לא קיים היום
כמו חלום
הכל נשרף ונשכח
נמחק מלוח ליבנו כמו לא היה מעולם
כמו כלום
כמו אוויר
לקום מסיוט מזיע
מאיפה זה בא?
יש סיכוי אחד תלוי בשמיים מעל
תנסה לעוף אליו אולי תוכל
את בורחת הרחק
מתירה את הקשר
קורעת אותי מתוכך
כספינה מתרחקת
עולה והולכת
ממני אל קצות העולם
לא תדעי לעולם
אני לא כמו כולם
הם אומרים שהפחד יחלוף
אך הפחד ישנו ואיתו גם הלחץ
דופק לי בתוך הרקות
דופק לי בתוך הרקות
התעוררתי לבד
זה כבר לא אותו חדר
קרעת אותי מתוכך
לא תדעי לעולם
איך בכיתי לילות
והייתי לבד
ופחדתי מאוד
אך עכשיו זה בסדר
זה כבר לא משנה