זבוב החייל השחור הוא זבוב שמגיע אלינו מארצות עם אקלים טרופי (חם ולח) שמאוד מזכיר את הקיץ הישראלי ולכן הוא זבוב שפעיל בעיקר בקיץ. הזבוב עצמו אינו מטריד בשונה מזבוב הבית המוכר כי אינו עוקץ ואינו נכנס למבנים פשוט כי הוא לא מחפש אוכל. הזבוב עצמו למעשה אינו אוכל ובמשך הזמן שהוא חי (שבוע עד שבועיים) הוא מחפש רק להזדווג ולהטיל את הביצים שלו.

בניגוד לזבובים אחרים, הוא אינו מטיל את הביצים על המזון עצמו אלא בסביבתו. הרימות הבוקעות מהביצים הן אלה שיבצעו את העבודה של הפיכת החומר האורגני לקומפוסט.

לזח"ש יש מחזור חיים רגיל של חרק. הזבובה הבוגרת מטילה ביצים, מהן בוקעות הרימות, הרימות מתגלמות לגלמים שמהם בוקעים הזבובים הבוגרים כדי להשלים את מחזור החיים. כל נקבה תטיל 400 עד 600 ביצים בהטלה.

השלב שמעניין אותנו לצורך ייצור קומפוסט הוא שלב הרימה. הרימות בוקעות מהביצים כשהן בגודל של כ 1 מ"מ. הן מוצאות את דרכן אל המזון ומתחילות לאכול. הן אוכלות כמעט כל חומר אורגני (צמחי ובשרי) למעט חומרים קשים במיוחד או יבשים כגון גבעולי צמחים או עצמות בעלי חיים.
במהלך חייהן, הרימות גדלות בקצב גבוה שתלוי בכמות המזון הזמינה להן ומסיימות את חייהן (כלומר הופכות לגולם) כאשר הן בגודל של 2-3 ס"מ כלומר השלימו גדילה של פי 1000 במשקל !!!

הרימות הן יצורים מאוד יעילים ואינן מייצרות כמעט "פסולת" למשל בהשוואה לתולעים אדומות ולכן 90% ממה שנכניס לקומפוסטר יהפוך לרימות והשאר לקומפוסט מוצק ונוזלי שאותו ניתן לנקז לכלי אגירה ולהשתמש בו לדישון.

רוב התוצרת של קומפוסטר זח"ש היא הרימות עצמן שמהוות מקור מעולה לחלבון. ניתן להאכיל בהן עופות, דגים וזוחלים. למעשה, הרימות אכילות גם לבני אדם עם כי מומלץ לנקות אותן טוב לפני. יש מספר רב של חברות שמנסות לפתח תהליכים לייצור מזון לבני אדם המבוסס על רימות זח"ש.

קומפוסטר זח"ש בנוי מתא האכילה המרכזי שבו נמצאות הרימות והמזון שלהן. לתא אמור להיות ניקוז לקומפוסט הנוזלי שהרימות מייצרות שצריך להיאגר בכלי נפרד.
בתוך התא המרכזי צריכות להיות רמפות שמאפשרות לרימות לצאת החוצה. למעשה אנחנו מנצלים את האינסטינקט של הרימות שמעדיפות להתגלם במקום יבש ולא על גבי המזון עצמו ולכן זוחלות ומחפשות דרך יציאה. על ידי בניית רמפות בשבילן, ניתן לדאוג שהן יצאו במקום מסוים ואז יפלו למיכל איסוף שנכין בשבילן. מגדלים מסויימים יכינו פשוט מרזב שיפיל את הרימות ישירות לכלי האכלה של עופות או לתוך בריכת דגים.
חלק קטן מהרימות אנחנו נרצה לנתב למיכל אחר בו יוכלו להתגלם כדי שבבוא היום הן יהפכו לזבובים שייצרו את הדור הבא של הרימות. הרימות מעדיפות להתגלם במקום חשוך ולכן נשתדל לתת להן מצע יבש (אדמה, נסורת, עשב) שבו יוכלו להתחפר. את מיכל המצע נשים בתוך כלוב סגור אך מואר כי הבוגרים מעדיפים אור בשביל להזדווג. שמירה על הכלוב סגור תקל על הזבובים למצוא בן/בת זוג להזדווגות כי כולם יישארו קרוב אחד לשני. בתוך הכלוב נשאיר לזבובים חתיכות של קרטון גלי כי הנקבות יעדיפו להטיל את הביצים בתוך חריצים ולא על פני השטח. את חתיכות הקרטון נוכל לאסוף ולהעביר לתא המרכזי או לשים מתחתן מיכל איסוף לרימות הקטנות שיבקעו מהביצים שאותן נעביר לתא המרכזי או לקומפוסטר אחר.